אני במין סימן שאלה שזה
לא יודעת מה אני מרגישה?
מה אנחנו? אם אנחנו בכלל?
נסחפנו? לא נסחפנו?
אני מציקה?
מה יהיה עכשיו?
ת'אמת אני מרגישה קצת לא בנוח עם עצמי..
אני נהנית איתו מאוד :)
אם הוא נסחף, אני אומרת לו להפסיק.
אם לא מתאים, אני אומרת לו שזה לא מתאים.
כל רגע איתו אני מרגישה הכי שלמה עם עצמי,
כל רגע איתו אני שוכחת מכולם,
כל רגע איתו זה רק איתו.
וזאת הבעיה...
הרגעים האלו, מתי שהוא אומר לי לבוא ואנחנו ביחד זה רק ברגעים האלו.
אין יותר אחרי זה.
מהרגע שאני הולכת הביתה אני צריכה להתגעגע...
כל השבוע אחר כך האדישות שלו, היבשות הזאת, החוסר אכפתיות עד הפעם הבאה.
מרגישה מנוצלת ? אני לא..
מרגישה פגועה ? אני כן..
אני לא מפסיקה לחשוב על זה, לחשוב עליו, על מה אני אמורה לעשות, אם בכלל?