Just My Life

"The Reason"

I'm not a perfect person
There's many things I wish I didn't do
But I continue learning
I never meant to do those things to you
And so I have to say before I go
That I just want you to know

I've found out a reason for me
To change who I used to be
A reason to start over new
and the reason is you

I'm sorry that I hurt you
It's something I must live with everyday
And all the pain I put you through
I wish that I could take it all away
And be the one who catches all your tears
Thats why i need you to hear

I've found out a reason for me
To change who I used to be
A reason to start over new
and the reason is You

and the reason is You ]x3]

I'm not a perfect person
I never meant to do those things to you
And so I have to say before I go
That I just want you to know

I've found out a reason for me
To change who I used to be
A reason to start over new
and the reason is you

I've found a reason to show
A side of me you didn't know
A reason for all that I do
And the reason is you

אני במין סימן שאלה שזה

לא יודעת מה אני מרגישה?

מה אנחנו? אם אנחנו בכלל?

נסחפנו? לא נסחפנו?

אני מציקה?

מה יהיה עכשיו?

ת'אמת אני מרגישה קצת לא בנוח עם עצמי..

אני נהנית איתו מאוד :)

אם הוא נסחף, אני אומרת לו להפסיק.

אם לא מתאים, אני אומרת לו שזה לא מתאים.

כל רגע איתו אני מרגישה הכי שלמה עם עצמי,

כל רגע איתו אני שוכחת מכולם,

כל רגע איתו זה רק איתו.

וזאת הבעיה...

הרגעים האלו, מתי שהוא אומר לי לבוא ואנחנו ביחד זה רק ברגעים האלו.

אין יותר אחרי זה.

מהרגע שאני הולכת הביתה אני צריכה להתגעגע...

כל השבוע אחר כך האדישות שלו, היבשות הזאת, החוסר אכפתיות עד הפעם הבאה.

מרגישה מנוצלת ? אני לא..

מרגישה פגועה ? אני כן..

אני לא מפסיקה לחשוב על זה, לחשוב עליו, על מה אני אמורה לעשות, אם בכלל?

את האמת, כבר הרבה זמן רציתי אותו..

אני לא יודעת למה רציתי אותו, הוא לא ממש הטעם שלי, הוא גם לא שיא היופי,

אבל בכל זאת רציתי אותו, אני חושבת!

האדישות שלו הזאת עשתה לי את זה יותר ויותר..

אז מההתחלה:

ידיד שלי (חבר שלו) זרק פה ושם מילה והוא אמר שאני אכנס אליו לאייסיקיו..כמובן..

זה מה שעשיתי!

הוא היה ממש יבש ואדיש אבל השיחה דווקא זרמה

התלהבתי ממנו! הוא הצחיק אותי ואני אוהבת שמצחיקים אותי!

בבית ספר שהוא היה עם כל החברים שלו התביישתי לבוא להגיד לו שלום

אז רק מדי פעם יצא לי להגיד לו ושאמרתי היה לי כל כך כיף, אהבתי את הריח שלו, למרות הסיגריות.

ניתקנו קשר, חזרנו לקשר.. זאת הייתי יותר אני שהייתה בקשר.

אבל לאט לאט, להפתעתי, הוא גם שיתף פעולה.

הוא בכלל לא ביישן! בביצפר כל הזמן ראיתי אותו עם בת אחרת!

אבל כל פעם שאמרתי לו לבוא הוא כאילו פחד לבוא כי תיהיה שתיקה או לא יהיה על מה לדבר,

לפי מה שהבנתי!

הוא המציא תירוצים..

כבר התחלתי להרגיש נואשת, מציקה אבל מרגישה א-ה-ב-ה !!!

ואז הגיע יום שישי (לפני יומיים)

זה היה יום שישי מאוד אבל מאוד משמעותי בשבילי..

לא ידענו, החברות, לא נצא ומה נעשה!

חברה שלי התקשרה שאני אבוא איתה לידיד (שהם ממש ידידים טובים) ואז נלך ביחד לאן שהחברות יילכו.

לא חשבתי בכלל עליו (זה מלמעלה).

היה ממש כיף אצל הידיד הזה.. היה לו בית ריק, היינו מעט!

שתינו, עישנו נרגילה שמענו מוזיקה ורצו צחוקים, והכל היה כרגיל...

עד שחברה שלי הזאת הוציאה משהו מהארנק שלה

ידעתי שזה שם, ידעתי גם מי הביא לה וידעתי שאני חייבת לגעת בזה, רק לנסות.

יש לי גבולות, ואני לא עושה דברים שאני לא רוצה לעשות, אבל הסקרנות פשוט הרגה אותי.

לפי מה שהבנתי לא היה בזה הרבה חומר.

זה לא כל כך השפיע עליי...

אחרי שהבית התמלא קצת בחברות ואני די נחתי וחזרתי לעצמי, התקשרתי אליו.

שאלתי אותו מתי אני אראה אותו ולהפתעתי הוא אמר לי לבוא.

לאחר לא הרבה התלבטויות... באתי.

דיברנו, יותר נכון אני דיברתי, לא רציתי שיהיו יותר מדי שתיקות מביכות.

היה קר והוא חיבק אותי כל כך חזק.. היה לי כל כך כיף.

ואז התנשקנו..

הרבה התנשקנו..

כל כך נהניתי איתו. הרבה זמן לא הרגשתי ככה, כל כך מחובקת, מנושקת ושמכבדים אותי.

נסחפנו, לא יותר מדי, לא לדאוג !

הלכתי הביתה והריח שלו עדיין היה עליי, לא הצלחתי להירדם והחיוך לא ירד.

הגיע יום שבת.. הוא לא התקשר, לא שלח הודעה.. לא ממש התבאסתי!

אבל היום זה היה נורא :(

יש לנו השלמות עכשיו בגלל השביתה .. אז אני התחלתי מאוחר והוא היה ליד השער.

אני כמעט בטוחה שהוא ראה אותי בזוית העין והמשיך כאילו לדבר ופחד להסתכל שוב.

נעלבתי.

דבר כזה לא קרה לי ת'אמת, אבל תמיד יש פעם ראשונה.

איך אחרי השישי הזה הוא מסוגל להתנהג ככה? הוא הכי לא כזה!

היה לי היום יום עמוס..ביצפר, מחוייבות אישית, בלט..

בין כל העומס מצאתי זמן לשלוח לו אסאמאס והוא ענה בצורה הכי יבשה שיש.

התבאסתי כל כך, לא הייתי מרוכזת בבלט, לא הקשבתי למה שאמרו לי.

הרגשתי מגעיל עם עצמי, ממנו ובכלל !!!

לקראת הערב התעודדתי טיפה

חברה שלי בקשר עם חבר שלו ושהיא התקשרה לחבר שלו הוא ענה

והוא שאל אותה עליי..

עשיתי סיבוב עכשיו לא מזמן עם חברה והכלב שלה והייתי ליד הבית שלו,

התקשרתי, רציתי להגיד לו לצאת אבל הוא לא היה בבית.

אני לא יודעת מה לעשות !!!