סתם בלוג

עכשיו אני בטוח שהקשר הזה ישאר...שעה חצי בלי קטעי מגע...הקשר הזה יכול להימשך..ויכול להשתפר...אנחנו פשוט טיפה שובבים...קורה חחחחח יאווו אני כל כך אוהב אותההההההה :)

איך שהיא חזרה פתאום היום נראה יפה יותר,מלא יותר...if that aint love...then i dont know what love is.

אוףףף אני שונא ת'בנאדם!!!! אם בגללו היא תעזוב ת'עיר..אני שורף אותו חתיכת בן בן זונה !!!

איך אפשר להתנהג ככה?! איך הוא יכול לקרוא לעצמו אבא?!

היום הבנתי...שטוב שאני לא בקשר איתם...אנשים מגעילים...לא שווים התיחסות אפילו

מה איתנו? למה כל שיחה שלנו נשמעת שיחה של שני אנשים שהכריחו אותם לדבר בגלל שאי אפשר להתנשק בטלפון?!

הדבר האחרון שאני רוצה זה להיפרד ממנה...אני כל כך אוהב אותה...אבל הקשר הזה באמת יחזיק? אני רוצה שהוא יחזיק..

אני יודע שיכול להיות שיום אחד שיעבור ופתאום זה יעלם..אבל זה חוזר וחוזר.....................ואני מרגיש רע עם זה..........................................מה אני עושה?!!?!!??!

אני אוהב אותה כל כך.... :[

טוב לא כתבתי פה אולי שנה וחצי...אבל היום פשוט יושב לי כל כך הרבה..הייתי חייב לכתוב ולפרוק את זה

אז ככה..מסתבר שאותם "חברים" שקוראים לעצמם חברים שלי חושבים שאולי אני לא כל כך מתאים לצאת איתם,זונות

מתברר שהם יצאו ל2 מסיבות בשבוע האחרון...ולא אמרו לי מילה...אחרי שקורא דבר כזה בנאדם מנסה לקחת את הדברים בידיים...מנסה להבין למה זה קרה...? ואם זה יקרה עוד פעם...אז חשבתי לעצמי..אני לא באמת חלק מהם...אף פעם לא הרגשתי באמת חלק מהם...אפילו שאנחנו כבר שנה וחצי ביחד בכיתה..אף פעם לא הרגשתי חלק מהם באמת...יכולתי לצאת איתם ,להסתובב איתם בהפסקות..אבל אני לא חושב שבאמת הייתי חלק מהם...יכול להיות שאני לא עשיתי את המאמץ הדרוש כדי להתחבר לאותה קבוצה..יכול להיות שאני לא מתאים להיות בקבוצה..תמיד אהבתי לבחור את האנשים שאני מתחבר אליהם ...ולא להתחבר לקבוצות..אלה להתחבר לאנשים...כנראה שבגלל שאני פשוט לא סובל אותו, פוזאיסט מעפןן אז כולם נגררים אחריו...הם תמיד נגררו אחריו...כמו חבורה של אנשים חסרי אישיות...כמה שאני שונא אנשים כאלה...בגלל שמישהו נראה יותר טוב או יותר חכם או יותר חזק..הם יורידו את הכבוד שלהם לרצפה ויגררו כמו טיפשים,זה לא המצב ..אבל פשוט זה דבר שמציק בי באנשים..כנראה שאני לא אמור להיות עם אותם אנשים...זה בטח דבר שיעבור,זה תמיד עובר...

ומה יהיה איתנו? איתך?

אני כל כך אוהב אותך...אבל למה כל כך קשה לנו?!

אז נכון שאנחנו לא רבים..ונכון שאני הכי נהנה איתך בעולםםם אבל רק מגע זה לא מה שיחזיק את הקשר הזה...

את בחורה מדהימההה...שמצידי..לעולם לא ניפרד..אומנם אנחנו רק בני 16 ..עוד מעט 17...אבל אני כבר יודע שהייתי רוצה לבלות איתך עוד שנתיים לפחותת..אולי זה בגלל שאת החברה הרצינית הראשונה שלי..

חשבתי שאחרי 3 וחצי חודשים נוכל לדבר 3-4 שעות בלי שתהיה השתיקה המציקה הזאת...אנחנו בקושי מצליחים לדבר 20 דקות...אולי זה בגלל שאנחנו כל יום מדברים...אבל אולי זה בגלל שאנחנו פשוט לא מתאימים? או אולי בגלל שאנחנו פשוט צריכים עוד זמן להיפתח אחד אל השני?

קשה לדעת...אני מפחד שיגיע היום שבו כבר לא נרצה להחרמן 8 שעות...ואז שנינו נעמוד כמו מפגרים ולא נגיד כלום?

כנראה שאני סתם מגזים...אחרי הכל אין מה להשוות מישהי שאני מכיר מגיל 3 לבחורה שאני מכיר 4 חודשים...אבל ההשואה תמיד עולה...וזה מציק לי...מציק לי כי אכפת לי...אכפת לי יותר מדי כנראה...

ומה יהיה עם הנסיעות האלה..את נעלמת לי ל3 ימים כל פעם...ואני פה מפחד...מפחד שמישהו יקח לי אותך...

אחרי הכל אני לא בראד פיט...ואת..פשוט מדהימה...אבל את אוהבת אותי..זה מה שחשוב...או שלא?