האהבה..

אתמול, לחשוב שרק אתמול התקשרת אלי.
רק אתמול אמרת את דברך, שמעתי את קולך הקר החסר רגשות,
והבנתי שזה ניגמר.

היום שהייתי ברדך לכיתה שלנו, הייתי כבר ממש ליד הדלת ו...
ואז שמעתי את קולך, ידעתי שאתה כבר שם ולא רציתי ליכנס.
אבל בכל זאות ניכנסתי.
שניכנסתי, ראיתי אותך.
באותו הרגע משהו בי נישבר, רציתי פשוט ללכת.
אבל לא עשיתי את זה.

ממש לידך היו החברות שלי,
היה צריך לעבור לידך מכדי להגיע לשם.
התחלתי ללכת, עברתי לידך ואז... ניזכרתי...
ניזכרתי שרק ליפנה כמה זמן שנינו עמדנו שם.. יתנשקנו...
מי היה חושב שזה יקרה לנו.

שיגעתי לחברות שלי, הם חיבקו אותי...
הם כבר ידוע מה קרה,
כולם כבר אז ידוע מה קרה.

המורה בא, כולם ישבו במקום.
אני הסתקלתי עליך והיתחלתי לירעוד,
המורה שאלה עם קרה משהו...
מהר מאוד כולם היסתקלו עלי, גם אתה.

אני היסתקלתי עליך ועניתי בקול חלש.
"כן, קרה משהו" ודימעה ירדה,
המורה שאלה שוב "קרה משהו?"
הסתקלתי עליה בפנים עצובות ועניתי "לא קרה כלום"...

המורה אמרה לכיתה שהיא יוצאת לרגע,
ואמרה לך שתסביר לכיתה את השיעורים.
המורה יצא איתי,
באותו הרגע כל הכיתה התחילה ליצעוק את השם שלך...
ואז התפוצצו לי הרגשות והתחלתי לבכות,
אבל מהר ניגבתי את הדמעות, רציתי לעשות את עצמי חזקה...

המורה ידעה שאנחנו היינו חברים,
אז היא ישר יבינה מה קרה...
היא שאלה: "מה קרה, ניפרדתם?"
ואז כן, כבר לא יכלתי יותר, שמעתי את "ניפרדתם"...
השאלה הזאות הסתובבה לי בראש.. והזיכרונות,
ניזכרתי בהודעה ששלחת לי ליפנה שהתקשרת...


עניתי "כן" ואז כבר לא היה אכפת לי מכלום,
בכיתי, בכיתי בלי שיהיה לי אכפת מאף אחד.
היא אמרה לי שאתה לא שווה את זה,
היא שלחה אותי לשירותים לישתוף את הפנים.

הלכתי נירגעתי לרגע, ושוב ניזכרתי,
ושוב נישברתי, ועוד פעם בכיתי...
אבל זה היה רק לרגע, ניגבתי את הדמעות וחזרתי לכיתה..

אז אתה כבר ישבת במקום שלך,
שניכנסתי כולם שאלו מה קרה לי,
והמורה אמרה שיעזבו אותי שזה יעבור לי...
אתה גם היסתקלת עלי בדאגה,
לרגע אפילו חשבתי שעוד אכפת לך מימני.

אני רק רציתי למות,
רציתי שיעזבו אותי, אני רציתי רק אותך..
אבל, לכולם היה אכפת מימני.
חוץ מימך...

הבנתי שזה ניגמר,
אבל לא אשמתי אותך,
כי ידעתי שזה גם אשמתי...


אבל החלטטי שכבר לא ישבר,
או יותר נכון, אני הישבר זה בטוח, אפילו יותר מפעם אחת.
אבל לא לידך.

כי היום, ביום הקר הזה, אני נישברתי, לידך, מול כולם.
ראית שאני מיצטערת, אבל בכל זאות... לא רציתי לארות שאכפת לך.
וויתרת בשביל שנינו, וויתרת לתמיד.
ואני מבינה את ההחלטה שלך, וזה כואב אבל זה בסדר.

וככה היום, הבנתי שזה ניגמר.