לפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על העבר,רוצים לפגוש אותו פנים מול פנים.למי מאתנו זה לא קורה,שפתאום הוא מתקשר ואתה נשבר

ורוצה להפגש איתו,למרות הריב,הפגיעה והאי הבנות שהיו.ורק אלוהים יודע למה,עבר הרבה זמן,אבל אתה עדיין רוצה להפגש איתו,לדבר איתו,בלי לדעת מה יהיה מחר,כשלדעתך יהיה המשך,אך הוא יודע שהכל נסגר.אתה טוען שזה "לסגור מעגל",כשבעצם אתה יודע שזה לא בשביל 'לסגור מעגל'אלא יותר מזה,אתה מצפה שאשכרה יהיה משהו אבל אז אתה שוב פעם נפגע ואז אתה יודע,זהו כאן הכל יגמר,אני לא אחזור לדבר איתו,מובן הוא המשיך הלאה.

לא אני לא מתכוונת אל מישהו מסויים,פשוט ראיתי סדרה שאני מאוהבת אוהבת וראיתי שאחד מהשחקנים קרה משהו,שאני פשוט מזבהה איתו,כי אני מבינה שרב האנשים ככה,פשוט רוצים לחזור בתקווה שיהיה משהו,אבל מגלה לגמרי ההפך.

אם פעם אני נגעלתי מעצמי,עכשיו אני נגעלת יותר.

המשפט שלה שאמרה אתמול 'אני אזכור לך את זה לתמיד,אפילו אם אני אמות,אני לא אסלח לך' פשוט מהדהד לי בראש.

איך העולם,המחשבות והרגשות יכולים להשתנות ב360 מעלות.אין לי חיוך,אין לי הבעת פנים,אני לא רוצה להתקרב אליה.

היא לא סולחת,שלא תתקרב,כי הקרבה שלה אליי,גורמת לי לבכות,גורמת לי לרצות להיות יותר רחוקה ממנה

שמישהי אמרה לי פעם,'אני בחיים לא אשכח לו את זה,גם אם אני אמות,אני בחיים לא אסלח לו",חשבתי,הלוואי וזה בחיים לא יקרה לי,כאילו מה שהוא עשה,אין הצדקה,אני יודעת,אני בחיים לא אגיע למצב הזה,חבל שאמרתי את המשפט ההוא,כי המשפט,'לעולם אל תגיד לעולם',כ"כ נכון.כי הנה עכשיו אני יושבת שאן וחושבת על אתמול,וכן הנה זה קרה לי.

בזמן שכולם משחקים סימס 3,אני חזרתי לסימס 2,בזמן שכולם,כבר שולטים בסימס 3,אני עדיין לא נזכרת איך משחקים ב-2 .

ישבתי אתמול הרבה זמן מול המחשב בניתי בית,הכנסתי משפחה,מחקתי את הביתה,העפתי משפחה בניתי עוד דני בנתים עם עוד 2 משפחות,אבל כלום,המשפחה הראשונה,הבעל לא רוצה לעבוד,חתיכת עצלן.

אהאהאהאהא אני זקוקה לכסף!(בסימס)

פתאום להסתכל על כל האהבות,שבסרטים או בחיים,לא מעניין אותי,מאז אתמול.

אמרתי ,שמדהים איך העולם יכול להשתנות ב-360 עמלות,בגלל משפט מטופש.

ובגלל שאני הייתי טיפשה באותו הרגע?

אני כבר לא מחכה לאושר הזה,לאהבה הזאת,אבל עדיין,רוצה אותו.

עדיין בוכה,עדיין מצפה,צריך לצפות פחות,כי זה לא יקרה.

אבל כמה הייתי רוצה שכן היה קורה.