מוסיקה?

תרופה לנפש פגועה.

~

ידעתי שלא הייתי צריכה להקשיב לה ולא הייתי צריכה להתקשר.

"פגישת שכנים",נו באמת,בואו נראה מה הסיכוי שהוא באמת יתקשר?

30% שלא?

40% שלא?

50% על 50% ?

הוא יחזור משם,יהיה עייף,ישכח בכלל שהתקשרתי.צפוי.מה נהיה ממני?

ברצינות,אם לפני שבוע האמנתי שהכל יהיה טוב,והכל יסתדר כפי שאני רוצה,מה קרה עכשיו?

הכל הסתבך.התבלבל,התקלקל.יסתדר?

~

מחר הבגרות האחרונה לשנת י' ,הבגרות בלשון,לא יודעת למה,אני בטוחה שאני אצליח (:

אני כבר מתה לעבור את הבגרות המטופשת הזאת,כדי שאוכל לצאת נורמלי.

אבל שיט,יש לי פרוייקט מיכ"אל +קורס במת',טוב לומדים עד ה-19.7 וזהו D:

~

סימס 2 מטופש,אני לא יכולה לעשות את הקוד של הוספת הכסף,כי הוא לא מאפשר לי,הוא כותב לי,מצטערים לא יותר רמאויות.>:

~

הייתי ביום חמישי בחתונה של בת דודה של אבא שלי.

במילה אחת,וואו.

היא לבשה שמלה מדהימה,היא בכלל נראתה כמו בובה.

לא לקחתי את המצלמה,אז צילמו אותי,אבא שלי והצלם המקצועי.

אני מחכה שיעבירו לי את התמונות.היה שם DJ מזה חמוווד *.*,נדמה לי בן 17,אבל דניאל עדיף עליו (: .

אתם יודעים משהו,חתונה בירושלים,שונה מחתונה בעיר אחרת.

לא יודעת למה,עיר הקודש,בכל זאת,אבל לא יודעת,תנסו ותבינו,זה באמת שונה.

כשהייתי בדרך לחתונה,סבתא שלי מצד האבא סיפרה,שכשהיא הייתה בגילי,כל הילדים מהכיתה שלה כ"כ רצו לנסוע לישראל,לירושלים,לבקר,לראות את עיר הקודש,אז כשהיא הייתה באה לפה לבקר,היא הייתה מביאה,אבנים,או סתם חול,מירושלים.

וכולם היו מתכנסים סביבה,ורוצים לגעת באבנים האלה בחולות האלה.

כמה העריכו את ארץ ישראל ומה קרה עכשיו?

"הרי את מקודשת לי,בטבעת זו,כדת משה וישראל"

~

תמונה מטקס יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.

לפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על העבר,רוצים לפגוש אותו פנים מול פנים.למי מאתנו זה לא קורה,שפתאום הוא מתקשר ואתה נשבר

ורוצה להפגש איתו,למרות הריב,הפגיעה והאי הבנות שהיו.ורק אלוהים יודע למה,עבר הרבה זמן,אבל אתה עדיין רוצה להפגש איתו,לדבר איתו,בלי לדעת מה יהיה מחר,כשלדעתך יהיה המשך,אך הוא יודע שהכל נסגר.אתה טוען שזה "לסגור מעגל",כשבעצם אתה יודע שזה לא בשביל 'לסגור מעגל'אלא יותר מזה,אתה מצפה שאשכרה יהיה משהו אבל אז אתה שוב פעם נפגע ואז אתה יודע,זהו כאן הכל יגמר,אני לא אחזור לדבר איתו,מובן הוא המשיך הלאה.

לא אני לא מתכוונת אל מישהו מסויים,פשוט ראיתי סדרה שאני מאוהבת אוהבת וראיתי שאחד מהשחקנים קרה משהו,שאני פשוט מזבהה איתו,כי אני מבינה שרב האנשים ככה,פשוט רוצים לחזור בתקווה שיהיה משהו,אבל מגלה לגמרי ההפך.

אם פעם אני נגעלתי מעצמי,עכשיו אני נגעלת יותר.

המשפט שלה שאמרה אתמול 'אני אזכור לך את זה לתמיד,אפילו אם אני אמות,אני לא אסלח לך' פשוט מהדהד לי בראש.

איך העולם,המחשבות והרגשות יכולים להשתנות ב360 מעלות.אין לי חיוך,אין לי הבעת פנים,אני לא רוצה להתקרב אליה.

היא לא סולחת,שלא תתקרב,כי הקרבה שלה אליי,גורמת לי לבכות,גורמת לי לרצות להיות יותר רחוקה ממנה

שמישהי אמרה לי פעם,'אני בחיים לא אשכח לו את זה,גם אם אני אמות,אני בחיים לא אסלח לו",חשבתי,הלוואי וזה בחיים לא יקרה לי,כאילו מה שהוא עשה,אין הצדקה,אני יודעת,אני בחיים לא אגיע למצב הזה,חבל שאמרתי את המשפט ההוא,כי המשפט,'לעולם אל תגיד לעולם',כ"כ נכון.כי הנה עכשיו אני יושבת שאן וחושבת על אתמול,וכן הנה זה קרה לי.

בזמן שכולם משחקים סימס 3,אני חזרתי לסימס 2,בזמן שכולם,כבר שולטים בסימס 3,אני עדיין לא נזכרת איך משחקים ב-2 .

ישבתי אתמול הרבה זמן מול המחשב בניתי בית,הכנסתי משפחה,מחקתי את הביתה,העפתי משפחה בניתי עוד דני בנתים עם עוד 2 משפחות,אבל כלום,המשפחה הראשונה,הבעל לא רוצה לעבוד,חתיכת עצלן.

אהאהאהאהא אני זקוקה לכסף!(בסימס)

פתאום להסתכל על כל האהבות,שבסרטים או בחיים,לא מעניין אותי,מאז אתמול.

אמרתי ,שמדהים איך העולם יכול להשתנות ב-360 עמלות,בגלל משפט מטופש.

ובגלל שאני הייתי טיפשה באותו הרגע?

אני כבר לא מחכה לאושר הזה,לאהבה הזאת,אבל עדיין,רוצה אותו.

עדיין בוכה,עדיין מצפה,צריך לצפות פחות,כי זה לא יקרה.

אבל כמה הייתי רוצה שכן היה קורה.