"את באה היום לחולון?" בר קראה את ההודעה שאור שלח לה באיי סי

"בטח.. מתי?" הקלידה במהירות

"היום ב-11 תהיי בצומת.." הוא ענה

"אוקי.. עפתי להתארגן.. ביי :]"

היא נכנסה להתקלח.

-

הם חבורה של 9 ילדים בערך, כולם בסביבות גיל ה-15,

לומדים ברמת גן וגרים בת"א.

-

היא יצאה מהמקלחת, התנגבה ולבשה ג'ינס סקיני כהה וחולצת פסים אפור-שחור,

נעלתי את האולסטאר החדשות שלי,

התאפרתי קצת וירדתי למטה.

השעה הייתה 10:00.

"בוקר טוב" אמרה בר לאמה

"בוקר טוב, יש לך שוקו על השולחן.." ענתה לה

"טוב.. אמא אני יוצאת ב-11:00 עם כולם לחולון, אפשר כסף?" שאלה בר את אמה עם מבט מתחנן

אמא של בר נאנחה, "קחי מהארנק שלי.."

אחותה הקטנה של בר יצאה מחדרה

"מאני מאני מזומני" אמרה בקול צוחק

בר לקחה מהארנק של אמא שלה 200 ש"ח, פלאפון ומפתחות,

נשקה לאמה ולאחותה הקטנה ויצאה מהבית.

ב-11:00 היא הגיעה לצומת, כולם כבר היו שם.

הסתובבנו קצת בחולון, ובשעה 18:00 כבר התחיל להחשיך..

החבורה התחילה ללכת לכיוון הצומת, כדי לעלות על האוטובוס בחזרה הביתה,

אור ובר נשארו קצת מאחרי כולם

"אתה עדיין חושב עליה?" שאלה אותו פתאום

"כן.." הוא אמר לה

"עדיין אוהב אותה?" המשיכה לתחקר

"כן" אמר והשפיל מבטו

"נו? אז מה הקטע? דבר איתה.."

אור בא לענות לה, אבל היא נתקלה במשהו ונפלה.

היא הרימה את ראשה, וראתה ילד מהמם,

הם הסתכלו אחד לשני בעיניים,

"א.. מ. מצטער" גימגם ועזר לה לקום

"לא, זה בסדר.." חייכה

"יאללה בואי, בר.. כולם כבר התקדמו.." אור תפס אותה בידה והם המשיכו ללכת..

בהמשך הדרך, כבר לא הייתי מרוכזת..

לא התייחסתי למה שאור אמר לי, רק דימיינתי שוב את אותו הילד שראיתי,

את העיניים שלו, את המבט הממגנט....

"בר.. יש לך טלפון? שכחתי את שלי בבית ואני צריך לדבר עם אמא שלי.." שמעתי את קולו של אור

"מה? אה.. כן.." יצאתי מחלומי

חיפשתי בשקיות..

"שיט.. הפלאפון.."