פלוגת הצער
לכבוד מיליארד טועים. |
| 9/2007
בא מתוך געגוע ישן..
מאז שחזרתי לעצמי והפסקתי עם הרגישות יתר הזאת שתקפה אותי,
הכל נראה טוב יותר, יפה יותר.
כל שיחה איתו משאירה אותי עם חיוך ענק על הפנים,
שבעה חודשים, נשמע וואו, אבל בשבילי זו רק ההתחלה..
שבוע הבא טיול סוכות, אורי, האהבה הראשונה שלי, כבר לא יהיה שם.
אותו בנאדם שהתפתתי לנסוע אליו, לבגוד איתו בעמנואל.
הבנאדם הזה שהייתי עיוורת לגביו, שהכל היה נראה כלכך מושלם עד שהוא פיצץ לי את הבועה,
שגיליתי שלא הכל טהור ואמיתי, שהוא בעצם.. מנצל אותי.
ועכשיו, עכשיו כל הסיפור איתו שנמשך למעלה משנה מתגמד ליד מה שיש לי עם עמנואל שלי.
הרגש הישן הזה שיש לי כלפי אורי תמיד יישאר, הזכרונות מהאהבה הענקית והעצומה הזו שהרגשתי אליו, הכל יישאר באיזושהי פינה בלב שלי.. רדום.
מחר בע"ה המדהים שלי חוזר הביתה, בשעה טובה..
אני בכלל לא יודעת מאיפה להתחיל לתאר את הגעגועים, אליו,
למגע שלו, לנשיקות שלו, לריח שלו..
אוח, אם אני לא קורעת ממנו את המדים..
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
