פלוגת הצער לכבוד מיליארד טועים. |
| 9/2007
'חזרת פתאום, הנה אתה בבית. תן לי רק דקה לנשום, באת לי כלכך כלכך פתאום.. היה לי קשה, אני לא מתלוננת כי אני יודעת ש.. גם לך היה ודאי לא קל אם.. אם רק, ורק אם תרצה, אהיה פה גם מחר אל תתנצל, תראה כעת זה לא חשוב. תן לי דקה להתרגל אלייך שוב.. תן לי דקה להתרגל אלייך שוב..'
כשאני איתו, ההרגשה המדהימה הזאת לא נחה לרגע. וכשאני יודעת שהוא סופסוף חזר מהבסיס אבל הוא לא לידי.. אני לא יכולה לעשות כלום מרוב האכזבה שהוא נרדם או דפק לי קטע מסריח. העניין הוא, שמעט מאוד הזמן שאני איתו ומה שחבל, זה שזה לא מצליח להתאזן.. צבא מזדיין.
| |
|