חדר הנחיצות ולא...לא במובן של תא בעל אסלה

ד

דוג`ינשי – (באנגלית: Dōjinshi. ביפאנית: 同人誌) הן יצירות יפאניות הכוללות אך לא מוגבלות לספרי קומיקס (מנגה ע"ע), רומאנים, מדריכי מעריצים, אוספי אמנות ומשחקים. אלו לעיתים קרובות מצוירים על ידי חובבים, אך כמה אמנים מקצועיים לוקחים חלק בעשייה הזו כצורה לפרסם תכנים מחוץ לתעשייה הממוסדת. המונח דוג`ינשי נגזר מ- dōjin(同人) שפירושו: "שוחרי ספרות", "חוג" או "קליקה" ו-shi (誌) שפירושו מגזין או הפצה/תפוצה.

Dōjinshi מיוצר על ידי אמנים או כותבים המעדיפים לפרסם את התכנים שיצרו בעצמם. מעריצים נלהבים של דוג`ינשי מתעתדים לכנסי דוג`ינשי קבועים, הגדול שבהם נקרא קומיקט (קיצור של Comic Market) הנערך בקיץ ובחורף בטוריו. שם, דוג`ינשי נקנה, נמכר ונסחר על ידי הנוכחים.

יוצרי דוג`ינשי המבססים את עבודותיהם על תכנים של יוצרים אחרים מעדיפים, לרוב, להוציא לאור בכמויות קטנים על מנת לשמור על פרופיל נמוך מחשש לתביעה משפטית. הדבר הופך את יצירותיו של אמן כישרוני לסחורה מבוקשת כיוון שרק המהירים או ברי המזל יזכו להניח עליה את ידיהם לפני שתימכר כולה. לעומת זאת, יוצרי דוג`ינשי רבים החלו להפיץ את עבודותיהם ברשת על ידי שירותי טען והדפס דוגמת http://www.dlsite.com, http://www.dejipare.com/ ו-http://www.dojin-club.com/. אחרים אף החלו להפיץ את עבודותיהם באמצעות ערוצים אמריקאים כמו http://www.ultimateanimeshop.com.

במהלך העשור האחרון, אומנות יצירת הדוג`ינשי התפשטה באופן ניכר כשהיא מושכת אליה אלפי יוצרים ומעריצים גם יחד. התקדמות בטכנולוגית פרסום פרטית גם היא תדלקה את ההתרחבות הזו והפכה זאת קל יותר עבור יוצרי הדוג`ינשי לכתוב, לצייר, לקדם, לפרסם ולהפיץ את עבודותיהם. לדוגמה: דוג`ינשים מסוימים מפורסמים כעת במדיה דיגיטאלית.

בתרבויות מערביות, דוג`ינשי נתפס לרוב כנגזרת של עבודות קיימות – כמו ספרות מעריצים. יש בכך אמת חלקית: דוג`ינשים מסוימים הם פרודיות או קווי עלילה אלטרנטיביים לסדרת מנגה או אנימה פופולארית. לעומת זאת, דוג`ינשים רבים עם דמויות וקווי עלילה מקוריים קיימים גם הם.

סוגי דוג`ינשי:

בדוג`ינשי מספר קטגוריות שכיחות. סיינן (באנגלית seinen. 青年 – גבר צעיר) דוג`ינשי המכילה תכנים למבוגרים ומיועדת לגברים מעל גיל שמונה עשרה. יאוי (ע"ע) ושונן-איי (ע"ע), דוג`ינשי המכילה תכנים הומוסקסואליים ומיועדת לנשים בוגרות; יורי (ע"ע) ושוג`ו-אי (ע"ע); דוג`ינשי המכילה תכנים לסביים. יאוי ויורי הן מנגות הנוטות להכיל תיאורים גראפיים של אקטים מיניים בעת ששונן-איי ושוג`ו-איי לרוב מתונות יותר מבחינה גראפית. מעריצים נוהגים להתייחס לדוג`ינשי המתעסקת בתמות מיניות כהֵ-דוג`ינשי. ה-"ה" מגיעה מהמילה היפאנית hentai (変態) שפירושה "סוטה". איפַּן דוג`ינשי (באנגלית Ippan. 一般 פירושו "כללי") היא דוג`ינשי שאיננה מכילה תכנים למבוגרים-בלבד ובדרך כלל מתאימה למגוון רחב יותר של קהלים.

תורגם מויקי. לערך בויקי.

דירוג ושיטות דירוג (ש"ע) – ראה שיטות דירוג- ברשימות מצד ימין .

דראבל (drabble ש"ע) – הוגדר על ידי החברה למד"ב של אוניברסיטת בירמינגהאם: קטע קצר העומד בפני עצמו ומכיל בדיוק מאה מילים – לא פחות  ולא יותר. הכותרת רשאית להכיל עד חמש-עשרה מילים בדיוק. מילים ממוקפות הנן שנויות במחלוקת. מקורו של המונח במערכון של מונטי פייתון: "דראבל. משחק מילים עבור שניים עד ארבעה משתתפים. ארבעת המשתתפים יושבים משמאל לימין והאדם הראשון שכותב רומאן מנצח." כתיבת הדראבלים החלה בזירת המד"ב הבריטי בסוף שנות השמונים. חצי-דראבל אורכו חמישים מילה. דאבל-דראבל אורכו מאתיים מילה.

ה

ה"פ (HP ש"ע) – ראשי תיבות של "הארי פוטר". 

הט (ש"ע או ת`) – עיין ערך Het.

ט

טריו (Trio ש"ע. מאנגלית; שלישייה) – מונח המתייחס להארי, רון והרמיוני, שלושת הפרוטגוניסטים של סדרת ספרי הארי פוטר. נטבע, באופן מפתיע, על ידי סנייפ עצמו (!) שכינה את השלושה בשם החיבה: The Golden Trio.  טריו פיק: פיק העוסק במערכת יחסים בין חברי הטריו.

י

יאוי (ש"ע) – המילה יאוי (באנגלית Yaoi), מבוטאת כ-יא-או-אי שמשה בתחילה על מנת להתייחס למנגת מעריצים (דוגמת דוג`ינשי ע"ע) המתמקדת במערכת יחסים הומוסקסואלית בין שתי דמויות גבריות, במיוחד שני בישונן (ע"ע) – המקבילה היפאנית לסלאש (ע"ע).

המונח הוא נוטריקון לביטוי היפאני:「ヤマなし、オチなし、意味なし」(יאמה נאשי, אוצ`י נאשי, אימי נאשי) שפירושו: "בלי שיא, בלי שורת מפתח, בלי משמעות". קהל היעד, ציבור הקוראים ויוצרי היאוי הן לרוב נשים בגיל העשרה עד גיל העמידה, עם ציבור קטן של גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים.

נשים מהוות את רוב קוראות היאוי ביפאן, שם החל הז`אנר להתפתח כמנגה וכעת, סביב לעולם. הטריגר למשיכה הוא בדרך כלל סיטואציות רומנטיות יותר מאשר הומוסקסואליות והומוארוטיקה.

לרוב, המונח משמש בכלליות על מנת להתייחס לתכנים הומוסקסואליים, רומנטיים או מיניים, באנימה (ע"ע), מנגה (ע"ע) או פאנפיקים (ע"ע) המבוססים על אחת מהשתיים; בדרך כלל בעלות אופי מיני מפורש יותר מהשונן-איי (ע"ע) ההולך ונעלם.

ביפאן, המונח BL (Boys Love – אהבת נערים) נמצא בשימוש לעיתים תכופות יותר מאשר המונח יאוי וכך נוהגים לתייג עבודות המופצות באופן מסחרי.  קיים שוק מיינסטרימי גדול לקומיקס אהבת נערים ביפאן כמו גם שוק דוג`ינשי משגשג. בשנים האחרונות. מספר עבודות BL תורגמו ויובאו לארצות דוברות אנגלית על ידי חברות כמו Be Beautiful וDigital Manga Publishing. עדיין לא ברור האם עבודות אלו תצבורנה פופולאריות דומה גם בארצות דוברות אנגלית.

במהלך השנים, רצועות קומיקס בעלות תמות הומוסקסואליות ששאבו את השראתן מ- ואוזכרו כיאוי, אומצו כתת-תרבות באמריקה הצפונית, עם כתיבה ואמנות המוצגת באתרים המוקדשים לנושא. עבודות יאוי אמריקניות ראויות לאזכור הן קומיקס הרשת Boy Meets Boy מאת ק. סנדרה פאר, ויורשו: Friendly Hostility, המאוכסנים ב-Keenspot.

כמה מהנושאים המשותפים של תת תרבות היאוי האמריקאית כוללים את נערי דראגון בול זי, פינאל פנטסי, גראוויטיישן, נארוטו, יו-גי-הו! וכן הלאה. באופן כללי, אם בסדרה מככבות דמויות גבריות נאות, סביר להניח שזו תמשוך מעריצי יאוי. הדבר גורם לעיתים לקונפליקטים מפני שמעריצים רבים מתעבים תמות כאלה, קאנוניות או לא, במיוחד מעריצים קלאסיים הנתפסים, בדרך כלל, כהומופובים. 

יאוי נחשב ל"מבוסס עלילה" יותר מממנגת או אנימת ההנטאי ההטרוסקסואליות; מאידך, קיים ספקטרום רחב של אינטנסיביות בז`אנר. הנושאים מתכוונים מסיטואציות מתונות של מיניות לעבודות שבהם מככבים תכנים פטישיסטיים ללא שום צנזורה ניכרת לעין, כולל קוספליי, אנתרומורפיזם, יחסי מין שלא בהסכמה ואפילו זואופיליה, גילוי-עריות, אורגיות ושאר תכנים שהם בגדר טאבו.

באופן מעניין, אף על פי שהפרוטגוניסטים הם גברים, יחסי כוחות תלויי-מגדר נפוצים מאוד בחלק גדול של הז`אנר. ה"סֶמֵה" (ע"ע. ביפאנית: 攻め) או "התוקף", מתואר לרוב כזכר הסטנדרטי של תרבות האנימה והמנגה: מרוסן, חזק, מגונן. ה"אוּקֶה" (ע"ע. ביפאנית: 受け) או: "המקבל" עשוי להיות אנדרוגיני יותר, בעל סממנים נשיים בהופעתו והתנהגותו: צעיר יותר, חלש וכולי. כותבים ועבודות מסוימות מנצלים וממציאים מחדש את הסטריאוטיפים הללו; באנתולוגיה שפורסמה על ידי BexBoy למשל, מופיע סט של סיפור המתמקד בנושאים כמו: סמה צעיר יותר ו-חילופי תפקידים. חוק הגובה הידוע לשמצה – גובה כאמת מידה לכח – גם הוא קשור לצד זה של תרבות היאוי.

תורגם מויקי. לערך בויקי.

יורי (ש"ע) – מנגה או אנימה המכילות מערכת יחסים מינית מפורשת בין שתי בנות. גרסה מרוככת של ז`אנר זה, היא "שוג`ו איי", אשר מכילה תכנים מתונים יותר. ע"ע יאוי.

יפנית, סיומות:

ביפנית ישנן סיומות המתווספות אחרי השם ומבהירות את טיב מערכת היחסים בין הפונה לבין הנמען. כיוון שקשה למצוא הקבלות לנישה זו של השפה היפנית, בדרך כלל משתמשים כותבי פאנפיקים בסיומות אלו כמות שהן. הסיומות מופיעות אחרי השם. לדוגמה: סאסוקה-קון וסאקורה-צ`אן.

-סאן (san) – הנפוץ ביותר. מתורגם בקירוב כ"מר" או "גברת". המונח אינו תלוי-מין ומתווסף בכלליות כצורה מנומסת של פנייה אל אדם.

-צ`אן (chan) – כינוי חיבה "נשי" יחסית. ילדים קטנים עשויים להוסיף -צ`אן כשהם פונים זה לזה, וכך נערות בגיל מבוגר יותר. נערים וגברים, לעומת זאת, עשויים שלא לאהוב את השימוש בפנייה זו כלפיהם.

-קון (kun) – סיומת "גברית" יחסית. נערות עשויות לקרוא ככה למכריהן הזכרים. אנשים במעמד גבוה משל אדם מסוים יכולים לפנות אליו כ"-קון" (אם האדם במעמד גבוה משלהם, הם יפנו אליו כ"-סאן"). מורה עשוי להשתמש בסיומת "-קון" כלפי תלמידיו ותלמידותיו כאחד.

-סאמה (sama) – סיומת מכובדת מאוד, אשר אינה תלוית מין. משומשת בדרך כלל כאשר רוצים לחלוק כבוד רב למישהו במעמד גבוה. –סאמה מיוחס בדרך כלל לאנשי דת או אצילים. בסדרה ראנמה 1/2 קודאצ`י המאוהבת בראנמה קוראת לו "ראנמה-סאמה" כדי להדגיש כמה היא מכבדת אותו. מצד שני, לעיתים שימוש ב"-סאמה" עלול לגרום לנמען לחוש שלא בנוח עם הכבוד המוטל בחלקו.

-דונו (Dono) – כינוי כבוד ארכאי יחסית. סמוראים השתמשו ב-דונו, ועדיין ניתן להיתקל בכינוי בסדרות אנימה העוסקות בתקופה.

-סנסיי (sensei) – מורה, או כל סוג אחר של אדם אשר הפונה מעוניין ללמוד את דרכיו. לעיתים קוראים כך גם לרופאים, סופרים ובעלי מקצועות חשובים אחרים.

פנייה ללא סיומת מציינת בדרך כלל קרבה גדולה בין הדוברים. נדרשת מערכת יחסים מיוחדת כדי להגיע לרמה כזו של קרבה, ועל כן השמטה "מהירה מדי" של הסיומת, ללא היכרות מספקת, מתפרשת כחוסר נימוס.

ל

לימון (ש"ע) - סיפורים אירוטיים מפורשים מוכרים כלימונים. ליים הוא גרסא מתונה יותר של הלימון. מיני, אך לא בהכרח מפורש.

מ

מאנגה (ש"ע) –  או מנגה (בקאנג`י: 漫画) היא אמנות הקומיקס היפנית.

המאנגה התפתחה במקביל לקומיקס המערבי, אך הוא שונה ממנו הן במאפיינים גראפיים, והן בעלילתיים ומבניים והן בתרבות הסובבת את התעשייה.

מבחינת העלילה, המאנגה, כמו אחותה האנימה, נעה בין סיפורים פשוטים לכאלו מורכבים וסבוכים, ולעתים סוריאליסטיים.

המאנגה מתחלקת לז`אנרים רבים, ביניהם סיפורי אהבה לנערים ונערות, סיפורים על רובוטים ("מכה", Mecha, כגון סדרה האנימה "מקרון 1"), סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה, הרפתקאות לילדים ולמבוגרים, ואפילו פורנוגרפיה מצוירת.

מבחינת סגנון הציור, המאנגה מתאפיינת בציור דמויות פשוט יחסית, עיניים גדולות (דבר הגורם לדמויות להיראות ילדותיות וחמודות), סנטרים כמעט משולשים ועוד מאפיינים די אחידים. דמויות לא ראשיות מצוירות יותר בפירוט ולרוב נראות ריאליסטיות יותר ומבוגרות יותר. הרקעים במאנגה מפורטים ומדויקים מאוד.

הדינמיקה במאנגה מוגזמת לעתים - כאשר דמות מראה רגשות, לפעמים הפנים יראו מפורטים פחות, צורתם תשתנה ו/או יהיו עליהם מאפיינים מוגזמים כמו אגל זעה ענקי או נהר דמעות ששוטף את כל הלחיים.

מבחינת תרבות הצריכה, ביפן המאנגה מודפסת על נייר פשוט ובשחור-לבן, ועל כן העלות שלה נמוכה וניתן לקרוא הרבה ממנה. ספרי מאנגה הם לרוב עבים יחסית לקומיקס המערבי ומכילים יותר עלילה. בגלל העלות והמגוון, המאנגה נפוצה מאוד ביפן.

המאנגה והאנימה הולכות יד ביד. סדרות מאנגה רבות מבוססות על סדרות אנימה, ולהיפך.

בשנים האחרונות המאנגה הפכה פופולארית יותר במערב, והיא מיובאת מיפן מתורגמת לאנגלית. חלקה מיוצר בארה"ב ושפת המקור שלו היא אנגלית, חלק מהמאנגה מיובאת כשהיא עדיין ביפנית.

נלקח מויקי. לערך בויקי. להיסטוריית הערך. 

מרי סו (ש"ע. ת`: מרי סואי) – דמות מקורית (OC – ראה ערך) נטולת פגמים מהותיים, שלעיתים קרובות מהווה גרסה אידיאלית של מחבר/ת הפיק (ע"ע).

מרי-סו והאלטרנטיבה הזכרית שלה: גרי-סטו, היא תמיד חכמה, קשוחה ומגניבה יותר מהדמויות הקאנוניות (ע"ע קאנון) – מה שמזכה אותה בהערצתן, או לחלופין; מתוקה, נחמדה ומקסימה, וכך, הופכת למושא אהבתן של הדמויות האחרות. לעיתים קרובות יתאר הכותב את מרי-סו כדמות מעונה ו/או בעלת טראגי, מה שיזכה אותה ברחמיהן של הדמויות הקאנוניות ורק אז באהבתן.

מרבית הדמויות שנכתבות כמרי-סו הן דמויות נשיות סטריאוטיפיות. מרי-סו מסוימות מופיעות בסיפור ללא סיבה הגיונית (מימד נוסף) ומעוררות כוחות שאינם קיימים בקאנון.

אף על פי שקיימות מרי-סו רבות, נכתבו גם לא מעט פרודיות אודותיהן.

תכונות אופייניות למרי-סו:

* סובלת אך ורק מפגמים מעוררי-הזדהות; מרי-סו עשויה להיות אפילפטית, נועזת וחצופה, או נאיבית עד כאב, אבל נדיר שתהיה אנוכית או קטנונית.

* יכולות יוצאות דופן.

* סממנים חיצוניים שמבדילים אותה מסביבתה (צבע-עיניים מיוחד, סימן-לידה, צלקת וכו`).

* חיית מחמד יוצאת מגדר הרגיל (בעיקר: "כזו שרק היא יכולה לבית").

* שם אקזוטי במכוון.

* שם המבוסס על שמו/ה של המחבר/ת.

* מגיעה מרקע שונה מזה של עמיתיה.

* גישה של המאה ה-21, במקום בו גישה כזו היא בלתי מתקבלת על הדעת (ימי הביניים; אריסטוקרטית הקוסמים טהורי הדם של בריטניה, וכו`).

* מערכת יחסים קרובה עם-/קרבת דם ל- דמות קאנונית מוכרת.

* מעורבת באופן מרכזי בכל חלקי הסיפור.

באף אחד מהמאפיינים הללו יש כדי להפוך דמות למרי-סו. מרי-סוּאיוּת נוצרת כאשר הכותב מוצא את עצמו תלוי בגימיקים הנ"ל על מנת להפוך את הדמות שלו למעניינת ואטרקטיבית.

נהוג לטעון כי המונח מרי-סו מקורו בפאנפיק של "מסע בין כוכבים" בו מככבת דמות הנושאת את השם מרי-סו. הסיפור, מנגד, אף על פי שהיה הראשון להשתמש בשם, היווה כתב פלסתר על מרי-סו קודמות. A Trekkie`s Tale נכתב על ידי פולה סמית` ופורסם בפאנזין Menagerie #2 ב1974.

נ

נוטריקון (ש"ע) – ראשי תיבות. מונח המורכב מהאות הראשונה של כל מילה בכותרת או בביטוי. לדוגמא: ממ"מ = "מר מתוק מוזר". האינטרנט מלא בנוטריקונים.

ס

סאטירה (ש"ע. ת` סאטירי) – סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שמטרתה לשים דבר מה (אמונה, התנהגות, מפלגה פוליטית וכו`) ללעג, לרוב במטרה לגרום או למנוע שינוי. סאטירה יכולה גם להיות פרודיה, אולם דבר זה אינו הכרחי. סאטירה, כאמור, היא טכניקה שמובלעת בה ביקורת כלפי דבר מה. אף על פי שגם פרודיה יכולה להיות ביקורתית, הן כלפי יצירות אמנות והן כלפי העולם, היא אינה מחויבת לביקורת.

הערך לקוח מויקי. להרחבה, סאטירה בויקי. להיסטורית הערך.

סוגה (ש"ע) – המונח סוגה, או ז`אנר, בא לציין אבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים. סוגות ספרותיות, למשל, הן שירה מודרנית, אפוס, קומדיה, טרגדיה וכדומה.

המילה "סוגה" מגיעה מהמילה "סוג", כמו המילה ז`אנר, שמגיעה מצרפתית (Genre), ומשמעותה זהה.

נלקח מויקי. לערך בויקי. להיסטוריית הערך.

סלאש (slash ש"ע) – סלאש הוא סיפור שבמרכזו ניצבת מערכת יחסים בין שתי דמויות בנות אותו המין. הביטוי מגיע מהשימוש בסמל "/" על מנת להבדיל בין פיק בו מתוארת מערכת יחסים רומנטית בין קירק לספוק ובין פיק שבו הם חברים בלבד (שבו נעשה שימוש בסמליל "&"). מקור הסמל בימים המוקדמים של פאנזיניי סטאר-טרק. סיפורים שבהם מערכת היחסים היא בין שני גברים הם הנפוצים ביותר. המונח "פמסלאש" בא לתאר מערכת יחסים לסבית. ספרות סלאש מתגוונת מרומאנס תמים לארוטיקה מפורשת.

ספרות מעריצים (ש"ע) – ע"ע פאנפיקים.

סקוויק (squick ש"ע) – משהו שאינו לטעמך, או שמרתיע אותך. הרתיעה לא חייבת להיות הגיוניות. ההפך מ-קינק (ע"ע).

פ

פאנארט (fanart ש"ע) – מקור השם הוא מאנגלית: fan art – אמנות (art) מעריצים (fan). פאנארט הינה יצירת אמנות המבוססת על דמות או נושא שלא האמן יצר. לרוב משתמשים במושג על מנת לתאר יצירה מהסוג הנ"ל אף על פי שלמעשה, אם לדייק, "פאנארט" משמעו יצירה הנגזרת מתוך מדיום ויזואלי, כמו קומיקס או סרט, ועושה שימוש ביצירת אמנות קיימת. זאת בניגוד לאיור ספר, שאינו מסתמך על כל מקור ויזואלי מלבד הדרך בה מדמיין האמן את הדמויות. לכן יצירת אמנות המתארת את וולברין מאקס-מן (הקומיקס או הסרט) או את אורלנדו בלום כלגולאס, תהיה פאנארט, בעוד תמונה המתארת את לגולאס כפי שהוא מצטייר בעיניו של קורא שרה"ט, אמורה להיקרא "איור ספר".

יש אנשים המשתמשים במושג "פאנארט" לכל יצירת אמנות מסגנון מנגה או אנימה, לעיתים בדרך מבזה. ואמנם, ציור דמותו של יוגי-הו באמת תהיה פאנארט, אך לא דמות שהיא יצירתו של האמן, אלא כזו שנעשתה בסגנון מנגה או אנימה. אמנים רבים אינם אוהבים לראות את יצירותיהם מסווגות כ"פאנארטים", אף על פי שאכן נגזרו מיצירותיו של אחר.

פאנארט הוא, אם להיות ישירים, הפרת זכויות היוצרים של היוצר המקורי. עם זאת, מאחר והוא לרוב נחשב כמתנה, בעלי זכויות היוצרים נוטים להתיר זאת כל עוד שהמעריץ אינו מנסה להפיק מיצירתו רווח כספי.

פאנדום (fandom ש"ע) – מסירות גדולה לפנומנה כלשהי כגון כותב, תחביב, אידיאולוגיה, ז`אנר או אופנה יכולה לבוא לידיי ביטוי כפאנדום. מעריצים בדרך כלל מתעניינים בפרטים הקטנים של מושא הפאנדום שלהם, מה שמבדיל אותם מאלו בעלי עניין אקראי בלבד. מושאים לפאנדום קשורים לרוב באמנות, ספורט או בידור. לדוגמה, יהיה זה בלתי מקובל להתייחס לרואה חשבון המעוניין מאוד בפרטי החשבונות שהוא עורך כמעריץ של חשבונאות.

חברי פאנדום בדרך כלל מתעתדים לכנסי מעריצים. "אייקון" למשל.

המילה פאנדום יכולה גם להתייחס לקהילה של מעריצים (בדרך כלל מקוונת) החולקים פאנדום. קהילות אלו נמצאות בדרך כלל על גבי הרשת, לרוב עקב אהבתן לתכנים פחות מוכרים, אבל עשויות להתקיים גם בעולם האמיתי. "הפורום הזה הוא הגדול ביותר בפאנדום."

מונח נפוץ עבור חבר פאנדום הוא "פאנבוי" או "פאנגירל".

המונח פאנדום מזוהה במיוחד עם מעריצי ז`אנר המדע בדיוני והפנטזיה.

פאנון (fanon ש"ע) – פאנון הוא עובדה או סיטואציה מתמשכת בספרות מעריצים (סיפורת המתייחסת לתוכנית טלוויזיה, ספר, סרט או משחק ווידיאו) שנעשה בה שימוש כה רב על ידי כותבי פאנפיקים (ע"ע) או בתוך הפאנדום (ע"ע), שהיא נחשבת כדבר שהתרחש בעולם הפיקטיבי. זאת אף על פי שהנ"ל מעולם לא בוססה כמשהו שהתרחש בתוכנית, בספר או בסרט עצמו. המילה "פאנון" נובעת מהשילוב בין המילים "fan" (מעריץ) ו"קאנון" (ע"ע).

לעיתים קורה שהמונח משמש באופן משפיל, על ידי טהרנים המתייחסים להסברים מעין אלו כפסולים או בלתי-הגיוניים בהתחשב בטבעה של היצירה המקורית; "מעשיות המוניות" שמעריצים מעתיקים זה מזה (במיוחד בהתחשב בקלות ובמהירות שמאפשרת להם רשת האינטרנט) הסותרות הסברים פשוטים יותר שאוזכרו בקאנון. הדבר נפוץ במיוחד בעבודות זרות שאינן מתורגמות כראוי, או כאשר סיפור הרקע והאקספוזיציה לא יובאו גם הן (לדוגמה, מנגה הקשורה לאנימה מסחרית, מביניהן רק אחת תורגמה).

לפעמים היוצרים המקוריים מכירים היטב את הפאנון ואף עשויים לקבל אותו כאמיתי (או לכל הפחות כהסבר הגיוני ככל הסבר האחר למשהו שהם עצמם לא הסבירו). מאידך גיסא, יוצרים מסוימים הכניסו במכוון עובדות הנוגדות את הפאנון ליצירותיהם.

פאנון גם עשוי להיות נכון עבור ורסיה מסוימת של הסיפור, אבל לא עבור ורסיה אחרת. לדוגמה, פאנון של סדרת אנימה ומנגה יפאנית עשוי להיות נכון עבור גרסת מנגה של הסדרה, אבל לא עבור גרסת האנימה.

פאנפיק (ש"ע) – יצירה בודדת מתחום ספרות המעריצים. מוכר גם בקיצור "פיק". ראה: פאנפיקים.

פאנפיקים (ש"ע) – ספרות מעריצים; פאנפיקשן; או באנגלית fanfiction (יצירה בודדה: פאנפיק[ע"ע]) היא סיפורת הנכתבת על ידי אנשים שנהנו מסרט, ספר או תוכנית טלוויזיה תוך שימוש בסיטואציות ודמויות מהיצירה המקורית ופיתוח עלילות חדשות בהן משתמשים הכותבים בדמויות ובסיטואציות קיימות. דמויות ואמצעים ממספר מדיומים יכולים להשתלב בפאנפיק אחד (ע"ע "קרוסאובר").

יש לציין כי בתקופה הקודמת ל1965, שימש המונח פאנפיקשן בפאנדום המדע הבדיוני, על מנת לתאר מדע בדיוני שנכתב על ידי חברי הפאנדום ופורסם בפאנזינים – בניגוד לסיפורת שפורסמה באופן מקצועי. השימוש הזה כבר איננו קיים.

היסטוריה מקוצרת:

הרעיון של יצירת סיפורי-המשך על בסיס דמויות ועולמות מיצירות קלאסיות שונות אינו חדש, אבל האינטרנט מספק לו כלי נוח להפצה במימדים חסרי תקדים. אתרים רבים מאוגדים לפי קטגוריות – החל מסיפורים קצרים ועד רומנים, ומספקים מדריכים ופידבקים לכותב המתחיל. תחילתה של ספרות החובבים מיוחסת לסדרת המדע הבדיוני מסע בין כוכבים. סטאר טרק שרדה רק שלוש שנים על המסך וירדה ב-1969, אבל הותירה מאחוריה גרעין קשה של מעריצים שבורי-לב. כדי למלא את החלל החלו הטרקי`ס, כפי שהם מכונים, לכתוב בעצמם סיפורי המשך לעלילות קירק והצוות. הסיפורים פורסמו במגזינים שהתמקדו בסדרה;  Fanzines – כשחלק נכבד מהם התמקד ביחסים בין קירק לספוק – יחסים שאופיים היה מעלה אודם באוזניו המחודדות של קצין המדע. איך מתייחסים היוצרים ליומרות הספרותיות של המעריצים? תלוי. לרוב, כל זמן שכסף לא מעורב בעניין, היוצרים לא מתנגדים, ולעתים מעודדים את התופעה. נעה מנהיים, מבקרת ספרות ומנהלת פורום מד"ב ופנטזיה ב-YNET אומרת, כי הדבר נכון בעיקר לגבי ז`אנר המדע הבדיוני, מכיוון שחלק גדול מהכותבים התחילו את דרכם כמעריצים בעצמם. דוגמה לכך היא מסע בין כוכבים: ג`ין רודנברי, יוצר הסדרה, תמך בחופש היצירתי שלקחו לעצמם החובבים, ואף כתב הקדשה לספר שאיגד סיפורי מעריצים בשם Star Trek: The New Voyages ב-96. מנהיים: "לאורך השנים הונהגה בסדרות מסע בין כוכבים השונות מדיניות פתיחות תסריטאית – המעריצים הוזמנו לכתוב ולהציע, וחלק מהפרקים התבססו על תסריטים שהגיעו בדואר או באינטרנט, מחובבים. הסיפור המפורסם ביותר על כתיבת מעריצים הוא זה של מר סמית` – מעריצה של באפי שפרסמה סיפורים ברשת, ונשכרה לעבודה כתסריטאית בסדרה הבת של באפי, אנג`ל."

פאקיופסט (Fuh-Q-fest ש"ע) – אתגר כתיבה/אמנות פתוח או סגור. פאקיופסט יכול להתנהל במספר מתכונות שונות:

• משתתפי הפאקיופסט יוצרים על פי אתגר בודד שנקבע על ידי על ידי המארגנים.
• משתתפי הפאקיופסט יוצרים על פי מספר אתגרים שניתנו על ידי המארגנים.
• משתתפי הפאקיופסט מציעים אתגרים בעצמם ונענים זה לאתגר של רעהו.

לפאקיופסטים מסוימים מועד הגשה קבוע מראש וההשתתפות בהם היא תלוית-הרשמה או חברות באתר (The Dusk Till Dawn Fuh-Q-Fest). אחרים פתוחים ומתמשכים (The Master and the Wolf Fuh Q Fest). ישנם פאקיופסטים החוזרים על עצמם אחת למספר חודשים ופאקיופסטים חד פעמיים.

פילק (Filk ש"ע) – שיר המשוכתב, לרוב בצורה פארודית, על ידי מעריצי פאנדום (ע"ע) מסוים. בשעה שהמילים נכתבות מחדש, הלחן נשאר כמות שהוא. יכול להתייחס גם לשירים מקוריים שנכתבו והולחנו אודות הפאנדום.

פלאף (Fluff ש"ע. ת`: פלאפי) - מילולית: משהו נעים וצמרירי, מוך; בהשאלה: אחד הסגנונות הנפוצים בפאנפיקשן. פאנפיק (ע"ע) פלאפי יכלול בדרך כלל כמויות גדולות של גילויי חיבה, יהיה חסר סיבוכים וכל מטרתו היא, בסופו של דבר, להשאיר את הקורא עם חיוך מטומטם ותחושת סוכר גדולה ודביקה. דוגמאות טובות לפלאף ניתן למצוא באתר The Sugar Quill שכשמו כן הוא, מתוק.

לפאנפיק מז`אנר הפלאף אין דירוג מקסימאלי, אך בדרך כלל דירוגו לא יהיה גבוה (שכן תכנים "בוגרים" מורידים מערכו הצמרירי והחמוד). מומלץ לצרוך במנות קטנות.

פסטיש (ש"ע) – פסטיש היא טכניקה אמנותית שמחקה באופן קליל, ומבלי שלחיקוי זה תהיה חשיבות פרשנית, סגנון או עלילה של ספר אחר. למרות שהפסטיש לרוב היתולי באופיו, הוא על פי רוב מלא כבוד לטקסט המחוקה. דוגמאות ניתן למצוא בסיפורים הרבים המציגים את שרלוק הולמס, שלא נכתבו על ידי ארתור קונאן דויל. ספרות מעריצים רבה כתובה בפסטיש.

נעשה שימוש בפסטיש גם ביצירות שאינן ספרותיות, כולל אמנות ומוזיקה. למשל, צ`ארלס רוזן תאר חלק ניכר מיצירותיו של מוצארט כפסטיש של סגנון הבארוק.

בפסטיש נעשה גם שימוש בפרסומות, שמחקות סגנונות ונושאים פופולאריים. הרבה יצירות ז`אנריות, במיוחד בפנטזיה הן במהותן פסטיש.

פסטיש יכול לשמש גם ככלי סינמטי. הקולנוען, תוך חיקוי זוויות המצלמה, האור והתפאורה של קולנוען אחר, חולק כבוד לחברו למקצוע. תסריטאי עשוי לכתוב פסטיש המבוסס על יצירותיהם של תסריטאים עמיתים (מה שניכר במיוחד בסרטים היסטוריים ודוקומנטריים אבל יכול להימצא גם בסוגות אחרות).

משמעות נוספת: בשלהי המאה ה־19 באנגליה, נעשה שימוש בפסטיש עם אלמנט נוסף של משמעות: יצירה תוארה כפסטיש אם היא צירפה יחדיו סגנונות של כמה יצירות מקוריות. כפי שמגדיר זאת מילון אוקספורד האנגלי (O.E.D), פסטיש הוא "עירוב של מרכיבים שונים: תערובת, בליל, ערבוביה". משמעות מוקדמת זו חופפת למשמעות האטימולוגית של המילה: פסטיש הוא הגרסה הצרפתית למילה האיטלקית pasticcio, שהיא סוג של פאי העשוי ממרכיבים שונים ורבים. במהלך המאה העשרים, המילה "פסטיש" שינתה את משמעותה, כך שכעת היא משמשת במשמעות שתוארה קודם, ללא קונוטציות הכרחיות לערוב סגנונות.

פסטיש בספרות מעריצים: לפסטיש שני שימושים בספרות מעריצים. אחד, כמתואר לעיל, הוא קלאסי באופיו. כתיבת יצירות פסטיש לטקסטים קיימים (ליצירות שרלוק הולמס והמחבר אדגר רייס בורואז קהילות מעריצים העוסקות בכתיבה ופרסום מקצועי למחצה של יצירות פסטיש, מסורת המתוארכת מאמצע שנות השלושים) וכתיבת פסטיש במשמעותו השנייה. היינו: מיש-מש בין שתי יצירות. לדוגמה: סנייפ והארי כקפטן סנייפ ומנהיג הנערים האבודים בארץ-לעולם-לא (פסטיש בין סדרת ספרי הארי פוטר של ג`ואן ק. רולינג לבין "פיטר פן" של ג`יימס בארי).

נלקח מויקי. לערך המלא בויקי. להיסטוריית הערך. לערך המלא באנגלית.

פרודיה (ש"ע. ת` פרודי) – יצירה ספרותית או אמנותית המחקה את מאפייני הסגנון של כותב או יוצר אחר על מנת לשים אותו ללעג או ליצור אפקט קומי.

להרחבה, פרודיה בויקי.

פרולוג (ש"ע) – (ביוונית πρόλογος, מ-προ; "פְּרוֹ" שפירושו: חזית, קדמי, קודם ל-. ו-lógos, מילה).

1. הקדמה או פתח דבר, במיוחד שיר, אותו נהוג לצטט לפני תחילת המחזה.

2. פרק מבוא לרומאן.

3. אקט, אירוע או תקופה מקדימים.

מקורו של הפרולוג הוא בדרמה היוונית, שם הייתה אחת הדמויות – לעיתים קרובות אל או אלה – פוסעת קדימה לפני תחילת המחזה ומשמיעה כך וכך הצהרות שעל הקהל להאזין להן בטרם יוכל להעריך כראוי את הדרמה העומדת להפרש בפניו.

פרמיס (ש"ע) – מהמילה הלטינית praemisus שפירושה "מוצב בחזית". בלוגיקה: ההנחה (לרוב בלתי מוצהרת) החולשת על תזה ועל הרציונל שלה. פרמיס, תזה ורציונל יוצרים סילוגיזם. להלן דוגמה: פרמיס – לכל הציפורים נוצות; רציונל – (כיוון שכך) לכל הדרורים נוצות; תזה – (מכאן ש) כל הדרורים הם ציפורים.

פרמיס של סרט או סיפור, הוא ה"סיטואציה": הרעיון הבסיסי המניע את העלילה. את זו ניתן לתאר, לרוב, במשפט או שניים. למשל: "הסרט עוסק בנער הפוגש חייזר חביב, מתיידד איתו ועוזר לו להימלט מהמדענים המרושעים הרוצים לחקור אותו." פרמיס לא מספק מידע רב אודות המבנה או הדמויות.

צ

צ`אן (chan ש"ע) – יצירה שבה אחד מבני הזוג או שניהם נמצאים מתחת לגיל ההסכמה. כיוון שגיל ההסכמה משתנה ממדינה למדינה, ישנם כותבים שיקטלגו צ`אן כשש-עשרה ומטה וישנם כותבים שמבחינתם דמות חייבת להיות בת למעלה משמונה-עשרה על מנת להיחשב כבוגרת.

ק

קאנון (ש"ע. ת`: קאנוני) – רשימה מאושרת של ספרים שנתקבלו ככתבי הקודש; יצירותיו האותנטיות של כותב; גוף או קבוצה של עבודות הקשורות זו בזו וזכו לאישור והסכמת הכלל (קאנון הספרות המערבית); עקרון או כלל מקובלים; קריטריון או סטנדרט לשיפוט; גוף של עקרונות, כללים, סטנדרטים או נורמות.

בסיפורת, קאנון הוא הפרשנות הרשמית לדמויות ומאורעות. קאנון גם עשוי להיות מתואר כ"חלק מיקום פיקטיבי שעל תקפותו לא ניתן להתווכח." בפאנדום (ע"ע), המונח משמש לעיתים רבות על מנת להבדיל בין התרחשויות "קאנוניות" (קרי: אלו שאושרו על ידי בעלי זכויות היוצרים) ואלו שאירעו בפאנפיקים (ע"ע), לעיתים במה שנקרא פאנון (ע"ע). בסדרות ספרים, חומר חדש עשוי לסתור חומר ישן (נוהג המוכר כretconning), מקרה שבו החומר החדש הופך לקאנון. לעיתים, במיוחד ביצירות קומיקס מיינסטרימיות, נוהגים המפרסמים להוציא סיפורי "מה היה אילו" בהם מככבות גרסאות לא-קאנוניות של הדמויות.

קינק (kink ש"ע. ת`: קינקי) – משהו שקולע לטעם שלך, שממש מושך אותך. המשיכה לא חייבת להיות הגיונית. ההפך מ-סקוויק (ע"ע).

קרוסאובר (crossover ש"ע) – תת-ז`אנר שבו דמויות משני סוגי מדיה או שני פאנדומים (ע"ע: פאנדום) נפגשות. בפאנפיקים של סדרות מצוירות, אחד הקרוסאוברים היותר פופולאריים הוא קומבינציה של פוקמון ודיג`ימון. הדבר נפוץ במיוחד מפני שמדובר בשתי סדרות אנימה שקהל היעד העיקרי שלהן הוא ילדים. 

ש

שוג`ו (ש"ע) – שוֹג`וֹ או שוּג`וֹ (少女 ; אישה צעירה) הוא, בשימוש מערבי, סגנון של אנימה ומנגה המיועד לנערות.

בצורה אופיינית, מאנגה מסוג "שוג`ו טהור" יעסקו בסיפורי אהבה כשבמרכזן גיבורות נשיות חזקות. גם כך, ישנן אנימת ומאנגת שוג`ו מוכוונות אקשן ועלילה יותר מאחיותיהן. הדבר נעשה על מנת למשוך קהל רחב יותר.

אנימת ומאנגת שוג`ו לרוב מכילות אלמנטים של שונן-איי (ע"ע) ואפילו יאוי (ע"ע), שלא להזכיר שוג`ו איי (ע"ע) ו, לאחרונה, יורי (ע"ע). אסתטיקת הבישונן (ע"ע) בולטת מאוד בז`אנר. סוגה פופולארית מאוד נוספת היא הmagical girl, דוגמה מפורסמת שלה היא Sailor Moon.

תורגם מויקי. לערך בויקי.

שוג`ו-איי (ש"ע) – כינוי למאנגה או אנימה המכילות מערכת יחסים רומנטית בין שתי דמויות נשיות או יותר.

שונן-איי (ש"ע) – (少年愛 ; שונן = גבר צעיר, + 愛 ; איי = אהבה).  מונח המתייחס למאנגה (ע"ע) או אנימה (ע"ע) העוסקות באהבה רומנטית בין שני גברים. בחיתוליו, דן הז`אנר במערכות יחסים אינטנסיביות אך נטולות גוון מיני בין שני גברים צעירים. כיום, הוא מתייחס למערכות יחסים רומנטיות.

שונן-איי הוא לרוב פחות מפורש או מיני מהיאוי (ע"ע) והדמויות המעורבות בו הן בדרך כלל צעירות בהרבה. שונן-איי פופולארי מאוד ביפאן, במיוחד בקרב נערות בית-ספר ועקרות בית ולרוב מהווה חלק מאנימת או מאנגת שוג`ו (ע"ע). לאחרונה, מצא לו הז`אנר קהל גם באמריקה, במיוחד בקרב נשים הטרוסקסואליות בגילאי 19-24 וגברים הומוסקסואלים.

באופן אירוני, המונח שונן-איי איננו שכיח ביפאן. במקומו נהוג להשתמש בְּוואסאי-אייגו*  Boys Love (ボーイズラブ בּויזו ראבּו, או מקוצר לBL), זאת כיוון שהמונח שונן-איי מקושר בדעתם של רבים לפדופיליה ופדרסטיה. (מה שאירוני אף יותר כיוון שהמונח האנגלי boylove, נושא את המשמעות המדויקת ממנה מנסה המושג Boys Love להימנע). 

קשה למדי לומר מה הופך את השונן-איי למושך כל כך, וקשה אף יותר להבין זאת מנקודת מבט מערבית. עיקר הקוראות הן נשים צעירות ולפיכך הסיפורים מצוירים ומשווקים לקהל נשי. חובבים רבים אומרים כי הם נמשכים ליופי ולריחוק של הדמויות, כמו גם לתיאור האידיאליסטי של אהבה גברית. חלק טוענים כי הוצאתה של האישה ממערכת היחסים מאפשרת לקהל הקוראות להזדהות עם הגיבורים מבלי שתחושנה מאוימות. אחרים טוענים כי טבעי לחלוטין שאישה תמצא את הרעיון של מערכת יחסים רומנטית ומינית בין גברים מושכת. אחרי הכל, אירוטיקה לסבית פופולארית ביותר בקרב הקהל הגברי ההטרוסקסואלי.

יש להבדיל בין שונן-איי לבין שוק הקומיקס ההומוסקסואלי; מערכות היחסים המתוארות בשונן-איי הן בין נערים, לרוב לא בוגרים יותר מארבע-עשרה, שתיים-עשרה ואפילו אחת-עשרה ועשר, ולרוב בלתי-אפשריות לחלוטין מבחינה פסיכולוגית. הדינאמיקה המתוארת בשונן-איי גם היא בלתי ריאליסטית – מטרתו של הז`אנר היא הנצחת הפנטזיה, לא תיאור אקטואלי של מערכות יחסים הומוסקסואליות.

* (פסבדו אינגלישיזם הייחודי לשפה היפאנית : מילה או ביטוי שאינם בשימוש בארצות אנגלוסקסיות).

תורגם מויקי. לערך בויקי.

שיפ – עיין ערך Ship.

שפנפן עלילה (plot bunny ש"ע) –  רעיון לסיפור. אלו נקראים שפנפנים מפני שהם מתרבים מהר כמותם.

שרה"ט (ש"ע) – ראשי תיבות של "שר הטבעות" (ראה גם: LotR).

ת

תקופות זמן בפאנון הפוטריסטי (ש"ע) – כאשר כותב מפרסם פיק, הוא נוהג בדרך כלל לציין מתי – בהתייחס למאורעות הנזכרים ביצירה המקורית – מתרחש הסיפור שכתב. אזורי זמן בדרך כלל מחולקים על פי יחס לדמות, אירוע או קבוצה של דמויות מרכזיות. בפאנון הפוטריסטי ישנן מספר תקופות אליהן נהוג להתייחס:

תקופות זמן המוגדרות על פי אירועים מרכזיים בששת הספרים הראשונים + הספר שטרם יצא. 

הוגוורטס – פיק המתרחש בתקופת לימודיהם של חברי הטריו (רון/הארי/הרמיוני) בהוגוורטס.

1990-1997.

PS – פיק המתרחש בתקופת "הארי פוטר ואבן החכמים".

CoS – פיק המתרחש בתקופת "הארי פוטר וחדר הסודות".  

PoA – פיק המתרחש בתקופת "הארי פוטר והאסיר מאזקאבן".

GoF – פיק המתרחש בתקופת "הארי פוטר וגביע האש".

OotP – פיק המתרחש בתקופת "הארי פוטר ומסדר עוף החול".

HBP – פיק המתרחש בתקופת "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם".

פוסט-HBP – פיק המתרחש לאחר המאורעות המתוארים ב"הארי פוטר והנסיך חצוי הדם".

פוסט הוגוורטס – פיק המתרחש לאחר שחברי הטריו סיימו את חוק לימודיהם בהוגוורטס.

תקופות זמן המוגדרות על פי אירועים מרכזיים בחייהם של הקונדסאים/ לפעמים מתייחס לרמוס וסיריוס בלבד.

פרה-הוגוורטס – סיפורים המתרחשים בטרם החלו הקונדסאים את לימודיהם בהוגוורטס.

MWPP – ראשי תיבות של Moony (ירחוני), Wormtail (זנב-תולע), Padfoot (רך-כף), ו-Prongs (קרניים). פיק המתרחש בתקופת לימודיהם של הקונדסאים בהוגוורטס. יכול להיות גם "קונדסאים".

1970 - 1977.

פוסט-הוגוורטס – פיק המתרחש לאחר סיום לימודיהם של הקונדסאים.

קיץ 1978 והלאה.

 לחלק 1 של המילון

הערות, הארות והצעות למונחים נוספים יתקבלו בברכה.