הרבה זמן לא כתבתי פה..
העיניין הוא שגם בגלל שלא היה לי אינטרנט וגם לא היה ממש מה לכתוב..לעדכן :|
אז על מה שתמיד אני כותבת .. אני אכתוב היום..
טל :(
יום רביעי .. שמעתי ככה בקטנה ששטל מדבר עם חברה טובה שלי על מיישהי.
האמת שזה צרב לי בלב.. אחרי זה שאלתי אותה על זה.
והיא אמרה לי " הוא דלוק על חברה שלי "
כמובן שזה כאב לי.. אבל ביני לבין טל הכל נגמר אז מותר לו . נכון?
קיצר היא ראתה שאני קצת נהייתי עצובה..אז סיפרתי לה עליי ועליו...
ועל זה שהוא נפרד ממני .. ושאני עדין אוהבת אותו.. היא הייתה בהלם טוטאלי..
היא ניסתה לעודד אותי . והיא אמרה לי שהיא תעשה הכל שהם לא יהיו בחד.. אבל
אמרתי לה שאם היא אוהבת אותו והוא אוהב אותה.. אז שיהיו ביחד
ותאכלס אם טלטול מאושר אני מאושרת..
אבל היא הסבירה לי כמה וכמה דברים. ניסתה לעודד וכל זה.. אבל עדין הכאב צרם לי בתוך תוכי..
הדמעות זלגו מעצמן. לא יכלתי לעצור אותם באמת שרציתי.
ילדה מהכיתה שלי דיברה איתי . היא תמיד מעודדת אותי בקשר אליו
סיפרה לי מלא דברים שקרו לה..
והיא הצליחה להעלות לי חיוך...
לפני שהתחלתי ממש לבכות.. חברה שלי אנה .. שהיא החברה הכי טובה של זאתי שטל דלוק עלייה
אמרה לי בהפסקה
" סימון טל ממממממממממש דלוק עלייה " פה לא עמדתי בזה.. והמילים שלה חזרו כמו תקליטור שבור בראש שלי
ואז התחלתי לבכות.
אחרי שהילדה שדיברה איתי על זה ונתנה לי כוח לששכוח אותו או לנסות לשכוח אותו חזרנו לשיעור..
היה לנו שיעור חינוך גופני [ ספורט ]
והמורה שלי ממש חמודה ואני והיא בקשר יחסית טוב אז לא זוכרת מתי סיפרתי לה עליו ועליי על הכלל..
היא הבינה שזה בגללו ודיברה איתי.. והיא אמרה לי משהו שנותן לי מוטיבציה..
שבגללו אני יכולה עוד לחייך לעצמי..
באותו יום המורה לספורט [ שבמקרה הוא המחנך שלי ] לא הגיע .. והוא מלמד את הבנים..כי אנחנו מחולקים בנים לבד בנות לבד.
אז הבנים היו איתנו..
והמורה והילדים ישבו במין מקום מוצל והוא היה שם.. ישב מולה.. הוא בטוח קלט שאני בוכה בגללו..
כי הוא ראה...
עדין אני חושבת עליו
ועדין אני אוהבת אותו
אבל סימון צריך לדעת לשחרר
אני תמיד יאהבבבבבב אוותו.. בכל ליבי ונשמתי.. כשהוא מחייך אני מחייכת שהוא עצוב אני עצובה
שהוא מאושר אני מאושרת..
ואם היא עושה אותו מאושר אז מגיע לו (:
אני וחברה שלי רבנו.. אבל היא מממש לא חשובה כאן עחעחע
שבת שלוום 3>