מרצה ידוע התחיל את הרצאתו בהחזיקו ביד שטר של 20$. בחדר, בו היו 200 מאזינים,

 הוא שאל: "מי מעוניין בשטר זה של 20$?" ידיים החלו להתרומם. "אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות זאת", הוא החל לקמט את השטר.

 ואז הוא שאל: "מי עדיין רוצה זאת?" עדיין היו ידיים למעלה באוויר. "טוב" הוא ענה, "מה אם אני אעשה זאת?" הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו אל הרצפה

באמצעות נעלו. הוא הרים אותו מהרצפה, כעת כולו מקומט, מעוך ומלוכלך ושאל שוב, '"עכשיו, מי עדיין רוצה

 זאת?" עדיין הידיים התרוממו לאוויר. "חבריי, כולכם למדתם שעור בעל ערך רב מאוד. לא חשוב מה עשיתי לכסף, אתם עדיין רציתם אותו

כיוון שערכו לא ירד. הוא עדיין היה שווה 20$. פעמים רבות בחיינו, אנחנו מועדים, מתכופפים ושוקעים בעפר

בעקבות החלטות שקבלנו, או בגלל נסיבות שנקרו בדרכנו. אנו מרגישים אז חסרי ערך, אבל אין חשיבות למה

 שקרה או למה שיקרה, אתם לעולם לא תפסידו מערככם.

 סה"כ אין לי על מה לעדכן. אין הרבה חדש,סוף שנה כבר-ניגמרה כיתה ח' - כזאת קטנה בכל זאת עולה לכיתה דיי משמעותית

בחטיבת הביניים. כיתה ט' - להשקיע יותר,לבחור מגמה..משווים ליחידות. אמאאא

טוב לא נתלונן.זה עוד לא הגיע :]

חסר לי משו.

הסתפרתי.

זהו,ביי. ♥