שיר יפה, אחד היפים ששמעתי. |
| 4/2009
חום כמוס, לפרה ולסוס
אמנם עברו כבר שלושה שבועות לערך מאז יום השנה, אך יחד עם זאת חשוב לציין 6 שנים להיווסדו של "היקום הגושפנקתי" הטקסטואלי, וכן חלפו 24 שנים מאז נוצר היקום הגושפנקתי, כפשוטו.
מה אומר ומה אספר, אכן פנינים רבות מספור.
אתחיל באחת בנאלית, שמעסיקה אותי רבות. בערך פעמיים בשבוע, או לפעמים קצת יותר - תלוי מתי אני מרגישה יותר נדיבה.
מדובר, אם לא ניחשתם, בסדר שטיפת כלים.
אני לא אדם מסודר בד"כ. כלומר רוב הדברים בחיי לא מסודרים - סדר הופעותן של התרחשויות בחיי הינו הפוך לסדר ההתרחשויות הקיים אצל רוב האנשים בני גילי. בזמן שהם מבלים כעת את זמנם בספסל הלימודים ומכלים את זמנם לריק... או שמא, יש לומר, משכילים ומעלים את ממוצע האינטליגנציה בעולם בנקודה אחת או שתיים, אני מבלה את זמני בלבישת מדים וביקור חצי-סדיר בחד"א צבאי. זו כמובן דוג' אחת פשוטה, אך אפשר לנדב עוד ועוד.
עם זאת, ישנן נקודות בחיי שבהן אין לי פשרות, ואין לי שום הסבר מדעי מניח את הדעת למה דוקא בהן חשוב לי לשמור על סדר. למשל כאשר אני מתאמנת בנגינה (דבר המתרחש לעיתים רחוקות מדי, לצערי, מטעמי עצלות וחוסר מטרה ברורה), אני חייבת להתחיל בתרגילי צליל, טכניקה, אטיודים, ורק לאחר מכן, כשכבר אין לי כוח יותר לנגן, אני מרשה לעצמי לנגן מוסיקה באמת.
אבל זו לא חוכמה - זה מה שלימדו אותי.
מה שבאמת מוזר הוא למה לעזאזל אני טורחת על סדר מסוים בשטיפת כלים. למה חשוב לי שהצלחות הגדולות והדקות יהיו ראשונות מימין על המתקן לייבוש כלים, ורק אחר כך הקעורות יותר, ולבסוף הקטנות. יש בזה הגיון כנראה, אבל הכלים מתייבשים בכל מקרה - גם כשאמא שלי שמה אותם בסדר לא הגיוני (שממש ממש מציק לי!).
ולמה חשוב לי לשטוף קודם את המזלגות והכפות, ורק בסוף את הסכינים?
פסיכיות לשמה, כנראה.
מילא.
אלה היו 60 שניות מיותרות לחתולין, ואני מתנצלת בפני הקוראים ששרדו עד כה. אבל זה רק משום שאני טיפוס אפולוגטי - בעיה שלכם שנכנסתם לכאן בכלל, ואף המשכתם לקרוא.
החודשיים וחצי הקרובים אמורים להיות החודשיים האחרונים בשירותי הצבאי, אלא אם כן דברים ישתנו באופן קיצוני פתאם. קצת מוזר ומטריד, בהתחשב בעובדה שתיכננתי עתיד מזהיר בתור סרן ירוקה לפחות לעוד שנה.
כנראה שזה הזמן לעשות דברים קיצוניים, ולא לשכוח להותיר חותם בכל מיני מקומות שבהם הייתי רוצה שיזכרו אותי, ולכן אולי גם יזמנו אותי למילואים... לזרוע באגים פה ושם, ולחתום בהערות ביזאריות, כגון:
// Magic. Do not touch.
או אולי
long john; // silver
יש עוד מגוון גדול כאן. לא תחסר לי השראה.
כנראה שהגיעה העת להתחיל במלאכת הקודש.
הצעות בדבר שימוש נכון בחיי האזרחות יתקבלו בברכה.
ה' עימכם, היו ברוכים וכו'.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
