זה עצוב.. כ"כ עצוב.. אבל אחרי שראיתי אותה, וראיתי שהיא בסדר, זתומרת, עד כמה שאפשר להיות אחרי דבר כזה,
זה קצת פחות קשה.. זתומרת, אתם מבינים :\
[הניסוח שלי ממש גרוע (היום דיברתי עם האח הקטן של חברה שלי בפייסבוק, ובטעות נפלטה לי השאלה 'שמעת מה קרה אתמול?' כמו איזה מפגרת :\ אחר כך הוא אמר לי שאחותו לא מרשה לי להגיד לו מה קרה. למה יש לי פליטות פה מפגרות כאלה?! אוף אני מעצבנת אפילו אותי :\)]
כאילו העובדה שהיא עצמה, ע"פ השטח נראית כרגיל וכל זה,נורא מעודדת (:
פחדתי שיהיה בכי והכל, ושאני לא אעמוד בזה ואבכה גם, אבל למזלי הייתה אווירה טובה, עד כמה שאפשר...(:
לפגוש אותה פעם ראשונה אחרי שזה קרה.. כאילו הורידו לי אבן מהלב... אני כ"כ שמחה שהיא כ"כ חזקה..
ידעתי שהיא בנאדם חזק, אבל לא ידעתי עד כמה..
לילה טוב, ואופטימיות,
כי מחר יהיה יותר טוב... (: