התאריך : 13.7.09 השעה : מתישהו בבוקר-צהריים, אינלי מושג.
אני נכנסת לתוך אולם, לא אירועים, יותר כמו אולם ספורט ענק רק בלי כל הציוד ספורט והסימנים של המגרשים על הרצפה.
ברקע מתנגנים שירים, האולם מלא בילדים, מאש"מ ועד כמה בודדים מקבוצת אחרות, וכל היתר - צרפתים.
זה היה כאילו מפגש כזה בין הנוע"ל בישראל לבין ילדים בני גילנו בצרפת. אגב, היינו בצרפת.פריז.
אז אני פגשתי כמה ילדים, שוחחנו קלות, צחקנו, ועברתי הלאה לילדים אחרים.
בשלב מסויים פגשתי כמה ילדות צרפתיות (כולן נראות אותו דבר! שיער חום-כהה-שחור חלק לא ארוך מידיי לא קצר והן גם לבשו בגדים באותה קשת צבעים!) , והן רצו שאני אנגן איתן. אחת ניגנה בתופים (מע' תופים ענקית 
) 2 ניגנו בגיטרה], ולי לא היה מה לעשות אז לקחתי את המיקרופון (XD). הן התחילו לנגן, ואני שרתי, אע"פ שזה בכלל לא היה הקול שלי, זה היה Who Said - Hanna Montena או איך שלא כותבים את השם המזורגג שלה :) XDDD כןכן! דווקא השיר הזה אין לי שמץ למה ><.
בכל מיק, אחר כך פגשתי באופיר, עם שיער פזור (נורא יפה לך!!!) וזה היה כזה:
*אני חוצה את האולם לצד אחד, אופיר חוצה את האולם לצד הנגדי*
*אפילו בלי להביט - תופסת אותה ומחבקת אותה חזק תוך כדי "אופייייררר!!!" - חיבוקים תוך כדי סיבוב*
*מפסיקות להתחבק, מסתכלות אחת על השנייה, ואז מתחיל שיר..*
"תראו אותי!!!! אני שמח סתם פתאום! תראו אותי!! יהה אההה הכל נראה לי יפה פתאום! כמו חלום! סתם פתאום!"
אופיר! - אפילו התת מודע שלי מקשר בינך לבין השיר הזה! זה השיר שלך, אל תתכחשי!
ואז ראיתי את רן, אמרתי לו כמה זמן לא ראינו אותך (שמועות שהוא יבוא למפגש והוא לא בא) ועוד כמה ילדים, שלב מסויים כל אש"מ יצאו דרך הדלת אל הבחוץ, אגב, על הקירות שמבחוץ כבר נתלו מודעות רבות על העובדה שהיום הארי פוטר הגיע לקולנוע!! (בצרפתית כמובן, ובלתי-מתלהב כמוני)
הלכנו לצד האולם (מבחוץ) וישבנו על מין ספסל-עם-שולחן מעץ, על השולחן משקאות רבים (ספרינג, קולה, ספרייט, מים) וענבים.
אלירן היה מאחוריינו, ישב על כיסא פלסטיק לבן.
"אלירן מה אתה עושה פה?"
"אני גם באש"מ! שכחת?"
"הו אני כבר לא זוכרת.."
יובל צורחת אליי - "אההה!! אוראוראוראור! הארי פוטר סוף סוף הגיע! היום הבכורה!!! בואי לראות איתי!!!"
אני - "אני יודעת! בטח שאני באה!"
*יובל רצה משום מה אל השירותים, שהיו מחוץ לאולם.* "אור בואי איתי!" *באה.*
*יובל צורחת ומתלהבת מהעובדה שהארי פוטר סוף סוף בקולנוע* *מתלהבת יחד איתה*
ולפתע. יובל מביאה מאין-לי-מושג-איפה מן מוט מתכת דקיק וקטן, ותוקעת אותו בקצה האף (אאווץ'!!!) ואז היא מראה לי ציור שהיא הרגע שירבטה ובוא היא מופיעה, עם מוט קטן שמציץ מקצה האף,ועם כוס ביד אחת שעלייה כתוב 'קולה' וביד השנייה בקבוק שעליו כתוב 'ספרינג' ובינהם כתוב 'או'.
הלכתי והבאתי לה קולה.
חלק שני של החלום (אני אקצר! מבטיחה!) -
2 ילדים קטנים (ומצויירים) הולכים לקולנוע, שלא נראה כמו קולנוע, אבל נו טוב.
בכניסה במקום מאבטח - ילדים בני 15-16 אולי יותר, שותים ומעשנים. אחת מסתכלת עליהם, מציקה להם, והם מפחדים להכנס לקולנוע, כי צריך לחלוף על פניהם. בשלב מסויים, אחריי וויכוחים רבים בינהם ופחד בלתי נלעה מצד הילדים הקטנים והמצויירים, אחד מהאנשים המפחידים אמר להם לעבור מהר. הם נכנסו (עדיין לא נראה כמו קולנוע) לתוך מן מעבר כזה. התמונה הבאה היא שהם כבר צופים בסרט. שוב, לא כמו קולנוע. כי הם בעצם החליקו על הקרח במעגלים (הזירת החלקה הייתה בעיגול כזה, כמו טבעת) והראש שלהם תמיד היה מופנה למעלה-לאמצע, כי שהם הוקרן הסרט XDDD
אחד מהם הלך לקנות להם משהו. המוכר היה נחמד.
תמונה הבאה - מראיינים את אחד האנשים שבחוץ- מישהו בן 16 (ככה כתוב בכתבה לטלוויזיה) ועליו מישהי בת 20, הוא מסביר את העניין של השתייה בתור 'זה מפגש כזה של שתייה, שותים כמה מעשנים, זה הכל' ואז הוא לוקח שלוק מבקבוק וודקה שבידו ומצרפת בצורה מגעילה להחריד את הבת 20 שעל ברכיו. איו. 
אגב,בחלק השני של החלום, מידיי פעם הם נראו מצויירים כמו בארתור. בקטע של הראיון לטלוויזיה, הם היו מצויירים כמו בארתור -
וזה זיעזע אותי שבארתור יראו דבר כזה. מישהו זוכר משהו כזה בארתור?!
וזו הייתה חפירה מזעזעת, אבל זה היה חלום כ"כ מוזר שהייתי חייבת לכתוב את זה איפשהו.
אני את הלקח שלי למדתי. NO MORE SLEEPING UNTIL NOON.
נתראה כשיהיה לי משהו לומר :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
