כשפרסמתי את הפוסט הקודם הייתי מאושרת. ("יש! מישהו לאהוב! מישהו שממיס את ליבי והופך את גופי לשלולית רטובה! ולא רק זה - הדמות שלו, הוא כ"כ מקסים!!!") סיפרתי לבני (דניאל :)) על הפוסט החדש, ואף שלחתי לו קישור. נחמד.
רציתי לקרוא את הפוסט הזה שוב, בזמן שהוא קורא, ולפתע זה הכה בי -
אני הפכתי לילדה רגשנית רומנטית וקיטשית למדיי שרוצה להקיא כל פעם שהיא נזכרת כמה שהיא כזאת.
אין כל רע במעט רגישות\רומנטיקה\קיטש, זה נכון, אבל אני נשמעתי פשוט כמו ילדה חולמנית הזוייה ומתלהבת מסרטיי נעורים.
נו, זאתי שהיא החברה-הכי-טובה של הגיבורה בסרט, שתמיד נשארת לבד? נו, וכל פעם שהיא שומעת מחברה שלה על משהו שקרה בינה לבין מישהו אחר (ידיד קרוב\מושא התאהבות(\הדלקותה)\חבר שלה\סתם מישהו) היא מתחילה להתלהב כאילו זה קרה לה,מתחילה לומר בכל רגע 'אווווו! כמה רומנטי!' ומתחילה לרקום תוכניות זדוניות שייאפשרו לבחון את האומלל, או לגרום 'ליחסים בינכם לפרוח! הו זה יהיה כ"כ רומנטי..' ומה שהיא לא שמה לב, זה שהחברה שלה עצמה לא מתלהבת בכלל ורק רוצה שתרד לה מהגב?
מכירים?
אוקיי כי ככה אני נשמעתי.
וזה עצוב לי להודות בזה - אבל 'סקס והעיר הגדולה' (|האשמה|) הפכה אותי לכזו! אני בטוחה בכך!
(הפרצוף הזה גם בגלל הנזק שנגרם לי, וגם בגלל ש.. טוב, גיליתי שג'ייסונשלי יוצא עם מישל טרכטנברג, שגם אותה אני מאוד מאוד אוהבת, אבל הי! הוא שלי! BACK OFF BITCH!!!)
לאחר שכתבתי את אותו פוסט, שהדבר הטוב היחיד בו היו התמונות כמובן, צפיתי בעוד ועוד פרקים מהעונה ה-6 שעומדת לרדת מה-V.O.D
ומצאתי את עצמי פשוט מחייכת חיוך דבילי ומאושר, שהפך לכ"כ נוזלי כשהוא נמס, עד שהוא טפטף לי על כל הסנטר, כשהיו קטעים רומנטים למינהם (מן הסתם בעיקר עם ג'ייסון, אבל גם עם קארי ואלכסנדר פטרובסקי - הרוסי הזקן.(!)).
אני התביישתי בשבילי. איך זה קרה? שוב, אין כל רע בדברים רומנטים\רגשנים, או אפילו קיטשים,אבל אף פעם לא התנהגתי כמו מטומטמת כשצפיתי בהם! ועוד בטלוויזיה!
עצוב לי שכל הספויילרים שכתבתי פעם שעברה, היו באמת נכונים, אבל הם גרמו לכל מי שקרא אותם לתחושת גועל וחלחלה ואף תיעוב-קל כלפיי הסדרה, אפילו שהוא לא צפה בה (כן, יש לי את אנשיי האמת הסודיים שלי, שלא התכוונו לומר את האמת, אבל מדברייהם הבנתי זאת לבד).
והיום אני שואלת עצמי - למה? או יותר נכון, איך?
איך זה קרה? האם זה רק בגלל הסדרה, והמשחק המשובח, השחקן החתיך, *והתסריט?
או שמה זה בגלל תקופת הבדידות היתרה שלי, והמחסור שלי באהבה אנושית כלפיי?
(טוב, גם לא אנושית,פעם חלמתי שחתולה שחורה קטנה ומפחידה מאוד הייתה אצלי בחדר ליד המיטה שלי, והפחידה אותי, כי היא הייתה זדונית ומרשעת, והיא עשתה לי כזה 'פחחח!' כמו שחתולות עושות ("היא נראית כמו חתול בר!") עם המבט המטורף שבעינייה. אז מרוב הפחד והאימה ניסיתי לקפוץ עלייה כדי שהיא תמות! [איכשהו,לפחות בחלומות, כשאני הכי מפחדת והכי היסטרית מפחד, אני תוקפת את הגורם המלחיץ ומנסה לגרום לו למות כמה שיותר מהר,אבל אני עדיין מתה מפחד 
זה מוזר נורא.] וכל פעם שקפצתי (וקפצתי בהחלטיות- חזק!) היא ברחה טיפה הצידה, מתחמקת, ומפחידה יותר ויותר.. ככה איזה רבע שעה, עד שהצלחתי סוף סוף לדרוך עלייה! אבל אז פחדתי אפילו יותר (וזה באמת לא היה אפשרי!)אז ירדתי ממנה מהר ברגע שזה קרה ומשם אני לא זוכרת מה קרה, אבל אני די בטוחה שהיא לא מתה.. זה היה מזמן, חלמתי את זה עוד ביסודי.. רגע, איפה היינו?)
אחת מאותן אלפיי שאלות שתשובתן נסתרת בתוך פרדוקסים מפותלים ואינסופיים, שמעולם לא התחילו ומעולם לא נגמרו, ובכך מלוות את הזמן עוד לפניי הייוצרותו, והסוף ומה שיבוא לאחריו בהיסטוריית הנצח המבולבלת והבלתי ניתנת להבנה אנושית.
נו טוב :)
כנראה אילו 2 הסיבות גם יחד :)
אגב, קודם הייתה כוכבית בנוגע לתסריט של סקס והעיר, נכון? אז הנה דעתי על התסריט, ובכלל על הסדרה, נתחיל בכוכבית גדולה:
* שמתי לב לכך, שככל שאנו מתקדמים בסדרה הזו, כך הטמטום גובר. (על אף אהבתי הגדולה לסדרה,יש בה דברים שמעצבנים אותי מאוד וגורמים לי לגלגל עיניים כל פעם מחדש. דוגמה קטנה - קארי כל הזמן פותחת משפטים ב- 'And there we were' (ניתן להחליף את הגוף ממקרה למקרה. זה יכול להיות we ויכול להיות they ולעיתים גם ביחיד, כמו she או he. זה מן גרמר לצופיי טלוויזיה שרוצים לצטט שורות מסדרות אהובות ושוכחים את המילים במדוייק. אז הנה לכם 
))
אגב, הנה הטמטום שגובר יותר ויותר מעונה לעונה - הקלילות שבה הן לוקחות ברצינות דברים חסריי משמעות. (זה פשוט מרגיז!!!)
למשל: מישהו איחר בחמש דקות לדייט הראשון שלהם? - מיד לאחר האיחור יבוא מונולוג ארוך ומשכנע על כך שהקשר הזה לא יילך לשום מקום, ולמעשה ככה הקשר בינהם ייהיה תמיד - הוא ייאחר, וייזלזל, ומצד שני ייצפה ליחס טוב יותר מצדה. (אגב, הוא עדיין לא הגיב לאיחור שלו, והיא לא עשתה משהו שצריך להגיב עליו. או יותר גרוע - עשתה משהו, אבל זה שונה לחלוטין מלאחר בפאקינג 5 דקות!).
הנה! עוד דוגמה! (אני ממציאה עכשיו, אבל יש סיכוי גדול שזה קרה באחד הפרקים! זה פשוט קורה יותר מידיי ובא לי פשוט לשבור את הטלוויזיה כשזה קורה! 
)
אחת מהן שכבה עם מישהו בבית שלה, והוא נשאר לישון. - 'ואז הבנתי' (עוד אחד מהמשפטים הממוחזרים מידיי של קארי. בתרגום יכול להכתב גם 'ואז התחוור לי' אבל מה שהיא אומר באנגלית זה: And then I realize. כל הפאקינג זמן!
) 'שהוא לא היה פשוט עייף מידיי מכדי ללכת הביתה,הוא פשוט היה תלותי מידיי כלכלית, ורגשית והיה צריך את הנוכחות שלי איתו כל הזמן. בבוקר שלמחרת הוא כנראה הבין לבד שזה נגמר והוא הלך הביתה. הוא התקשר אחריי שבוע כמה פעמים, כנראה לא הפנים לחלוטין. אבל אחריי שלא עניתי לו בכל הפעמיים שהוא התקשר, הוא הפסיק להצלצל אליי יותר.'
ומפה אפשר להמשיך כיד הדימיון -
'יכול להיות שהוא משחק אותה קשה להשגה?' וכאן יבוא הקטע המכליל על כל הגברים 'השאלה האמיתית היא כנראה - למה גברים תמיד משחקים קשים להשגה? ולמה אנחנו ממשיכות לרדוף אחריהם?'
ומפה היא מתחילה להמציא תיאוריות, שברוב המקרים הן שגויות לחלוטין. 'הם יודעים שהנשים רוצות בקרבתם וייעשו למענם הכל, כולל לחכות בלילות עם שמלת נשף ליד הטלפון שמתחת לשמלה תחתוניי תחרה שחורים.' או שהיא תסיט את הקהל הנשי כנגד כל גבריי העולם. 'או שאולי הם פשוט מנצלים אותנו' (שימו לב לגוף המכליל גם את הצופות ומנסה לתת בהן רוח לחימה)
'ורק רוצים בגוף אנושי המכיל לפחות 3 איברים חיוניים? ויש כ"כ הרבה כאלו בעולם, למה לבזבז את הזמן על אחד?'.
בכל מקרה, הבנתם את הרעיון. אני אנסה להמנע מלחפור כמו התסריטאיות המתוסכלות מינית של הסדרה, שהחליטו שבגלל שזה לא הולך להן במציאות - סדרה על 4 בנות המחליפות בני זוג כמו בן נוער משועמם בחופשת הקיץ המחליף ערוצים מול הטלוויזיה.
כמובן שהן זוכות לזרוק את הרוב, ועם הן לא (אל תדאגו, גם זה קורה..) זה בגלל שמשהו היה דפוק אצלו. בחיים זה לא יהיה הדדי או שמשהו דפוק אצלה (וכן, הן דפוקות.)
הנה עוד פוסט הלך על סקס והעיר.
תוכנית מטופשת אך ממכרת בו בעת! אני שונהבת אותך! +
=
XDDDD
(אגב, אני הכנתי את ה-Maddly in love הזה, ואני חייבת לומר - אני גאה D: אבל הוא נראה כמו זומבי ><)
משהו שיישפר את ההרגשה העצבנית לקראת הסוף וייעשה שמח וטוב על הלב :)
(דיבוב: "פאק הוא יפה!")
הו כן, תהנו :)
http://www.youtube.com/watch?v=uzkOr9ccyJg
30 ביוני : היה יומולדת לנועית! מזל טוב נועית בת הארבע-עשרית! שתהייה לך שנה חלומית, שתמשיכי להיות כזו חמודית! ממש כמו שנשארת כשכתבתי את הפתק בתחילת שנה! :) 
עידכון קל נוסף : היום, בשעה טובה ומוצלחת, סיימתי את קורס הקיץ במתמטיקה לבוגריי ח' הקבצות א' 2009 - והתחלתי את החופש הגדול!
ווהו!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
)