לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Out of the fire and into the fire again You make me want to forget And start all over



Avatarכינוי: 

בת: 29

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2008

אופטימית


זה עצוב.. כ"כ עצוב.. אבל אחרי שראיתי אותה, וראיתי שהיא בסדר, זתומרת, עד כמה שאפשר להיות אחרי דבר כזה,

זה קצת פחות קשה.. זתומרת, אתם מבינים :\

 

[הניסוח שלי ממש גרוע (היום דיברתי עם האח הקטן של חברה שלי בפייסבוק, ובטעות נפלטה לי השאלה 'שמעת מה קרה אתמול?' כמו איזה מפגרת :\ אחר כך הוא אמר לי שאחותו לא מרשה לי להגיד לו מה קרה. למה יש לי פליטות פה מפגרות כאלה?! אוף אני מעצבנת אפילו אותי :\)]

 

כאילו העובדה שהיא עצמה, ע"פ השטח נראית כרגיל וכל זה,נורא מעודדת (:

פחדתי שיהיה בכי והכל, ושאני לא אעמוד בזה ואבכה גם, אבל למזלי הייתה אווירה טובה, עד כמה שאפשר...(:

לפגוש אותה פעם ראשונה אחרי שזה קרה.. כאילו הורידו לי אבן מהלב... אני כ"כ שמחה שהיא כ"כ חזקה..

ידעתי שהיא בנאדם חזק, אבל לא ידעתי עד כמה..

 

לילה טוב, ואופטימיות,

כי מחר יהיה יותר טוב... (:

 

נכתב על ידי , 27/11/2008 22:27  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אין מצב. פשוט אין.

רק אתמול - שלשום ראיתי אותה, הכל היה כ"כ רגיל.

איך דברים כאלה קורים? איך?

אני מרגישה ממש רע. ממש חולה. פיזית. הראש שלי לא במקום, הלב שלי חצי מתפקד, אני רועדת..

כאילו זה קשור אליי, אבל בעצם, זה כן קשור אליי.

זה קשור אל כולם. אל כל מי שהיה לו קשר איתה. אני מכירה אותה, אני ראיתי אותה במצבים הטובים והרעים,

אבל פאק אני פשוט יודעת שכשהיא תחזור לבצפר שוב...

אני לא אוכל להסתכל לה בעיניים..

 

הייתי כבר במצבים כאלה.. דוד שלי נפטר לפני שנתיים בערך..

אני זוכרת, שכשדודה שלי חזרה מההלוויה..והיא בכתה... כ"כ בכתה..והדמעות לא עצרו..

וכל המשפחה מסביב, עוזרת לה לעמוד, מנחמת אותה.. אבל , בעצם כל הניחומים לא יכולים לעזור..

אני זוכרת, רק הסתכלתי עליה, מבט אחד קטן, קצר..

והנה אני.. לא יכולתי לעצור את דמעות... כמעט כמוהה..

פתאום הבנתי .. אי אפשר לתאר את זה.. זה פשוט זה..

ואיך אני אוכל להסתכל לה בעיניים כשהיא תחזור?! אני לא אעמוד בזה.. פשוט לא..

ואני כ"כ רוצה לחבק אותה עכשיו ולהגיד לה שהכל בסדר.. שיהיה טוב.. שאני פה בשבילה...

אבל איך אפשר לדבר עם מישו, ולא להסתכל עליו בכלל?

זה כ"כ עצוב ובלתי נתפס..

 

פאק אני דיברתי איתה לפניי כמה ימים! וצחקנו! מי היה מאמין שדברים כאלה באמת-באמת קורים!?

זה לא אמיתי! זה רק חלום! חלום רע שבוודאי נתעורר ממנו בצמרמורות באמצע הלילה..

ואז נשתה כוס מים, וננסה לשכוח הכל.. ונחזור לישון.

ולמחרת בבוקר אני אראה אותה בבצפר, צוחקת, ולא אזכור מאותו חלום רע דבר..

הרי, זה לא קרה באמת, לא?

לא. אין מצב שזה באמת קורה. מוות נראה דבר כ"כ רחוק.. רחוק ממני, מהחברים שלי, מהאנשים שאני מכירה..

וככה אני גם רוצה להשאיר אותו..

רחוק-רחוק.. ככל האפשר...

 


 

ממ זה מה שהיה לי בראש.. פריקה שלא הושלמה לחלוטין, כי זה עדיין בפנים..

נכתב על ידי , 26/11/2008 21:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יומרע יומרע יומרע! >=\


נממ זה היה אמור להיות פוסטמונות של היום הראשון של גילכ בנוע"ל. אבל היא לא אוהבת אותי ומסרבת לשים אותם כאן,

oh well :)

 

יומרע יומרע יומרע :S - היום היה לנו מבחן בגיאוגרפיה :\ הו כמה שאני שונאת את המורה לגיאוגרפיה!

היא כזאת.. נו.. מנותחת :|

כן! שמתי לב, וגיליתי כי היא עשתה ניתוח למתיחת פנים! זה נראה ממש טבעי יחסית (NOT :\) ..

ומה שעוד יותר גרוע, זה נראה כאילו היא מתחה לעצמה את השיער כ"כ חזק,

כ"כ הרבה זמן, עד שזה תלש לה מלא מהחלק הקדמי. (הו כן.. היא נראית גרוע יותר מהפרסומת להתקרחות גברית! :O אולי היא גבר..? אגב, היא נראת כאילו המצח שלה מתחיל מאמצע הראש S: ספוקי..)

וזה מתח לה על הדרך את הפנים (חח הסוגריים הקודמים היו ארוכים מידיי?) וכשהיא סוף-סוף שיחררה את השיער -

הוא התנפח! והתקרזל כזה מוזר! והיא לא הצליחה להשתלט עליו!

אך למזלה (ולרעתנו :\) השיער שלה לא השתלט על פרצופה כוון שזה היה לו רחוק מידיי להגיע :S

(הו כן.. אתה מרוצה עכשיו מצח ענק?! מרוצה!?)

אבל הדבר היחיד שהיא לא ניתחה, וכנראה לא חשבה לנתח..

הצוואר המידלדל שלה   זה הדבר היחיד שלא מתוח

 

אגב, במבחן עצמו, הכלבה ששמרה עליינו בצלצול הלכה! אני הייתי בלחץ היסטרי! אבל היא לא נתנה לי שנייה נוספת!

what a BITCH-BA-RUNI-DUNI!!) ולכן לא עניתי על שאלה (שבמילא לא ידעתי :\) ששוה 15 נק'! והייתה עוד שאלה, שהייתה שווה 18 נק', והיינו צריכים לענות בנקודות קצרות (דוגמה: בלה בלה בלה בלה? בלה!

א. בלה בלה בלה

ב. בלה בלה בלו

ג. בלה בלה בלי

ד. __________)

 

הו כן. הדיכאון וההשפלה שבעניין גוברים עליי.

אני מתחילה את הציון שלי מ-82 בערך!

 

איזה מבחן ביץ'!

 

 

ועוד דבר ממש מציק שקרה לי היום!

הייתי יכולה לא לעשות את המבחן! הו כן! אבל לאאא!!!

המורה שלי למתמטיקה נכנסה לכיתה בשעה השנייה, אמרה לי שאני נראית חולה ושלחה אותי הביתה.

העניין הוא, שידעתי מראש שאבא שלי לא יהיה בבית - הרי הוא אמר לי שהוא נוסע בבוקר!

אז מלכתחילה (איזה מילה מעצבנת! ) לא הלכתי שייתקשרו הביתה,

הרי אסור לשחרר תלמידים לפניי השעה 12 בלי הורים שייקחו אותם מפתח בית הספר!

 

ובכן -

מכשחזרתי הביתה, הופתעתי לגלות שאבא שלי בסוף לא הלך, והוא נשאר בבית כל היום!

אוף!!!

ועכשיו בגללו אני מקבלת 80 בגיאוגרפיה ואמא שלי תתעצבן עליי שאני לא לומדת ותקח לי את הטלוויזיה!

 

דאממט! איזה יומרע!!

 

נכתב על ידי , 26/11/2008 17:46   בקטגוריות שנאה, מורות, ניתוחים פלסטיים, בצפר, זקנות, רשע  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

5,708

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCup - Cake Girl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Cup - Cake Girl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)