לפעמים, העצות הכי טובות זה של אמא.
אמא שלי דיברה איתי והסבירה לי בדרך מסויימת על משמעות החיים, המוות והעולם.
אז הנה מה שהיא אמרה לי [ציטוט לא מדוייק]:
"כשקורה לך משהו קשה בחיים, משהו שהופך לחוויה רעה תמיד תסתכל על חצי הכוס המלאה. אם לא תסתכל על חצי הכוס המלאה, אין לך סיבה לחיות.
אנחנו רק אורחים בעולם הזה. כל שאר הדברים, המוחשיים, נשארים. אנחנו באים והולכים. צריך לנצל את זה כל עוד יכולים.
כי נבראנו כדאי למות. נכון שזה כואב, אבל ככה זה. אלוהים ברא אותנו לחיות את החיים כםי שאנחנו בונים ואז ללכת.
תמיד תזכרי שאנחנו האורחים בעולם הזה. לא הדברים הדוממים."
בקיצור, אמא שלי אומרת שצריך לחיות. אם איבדת מישהו חשוב תעשה את זה אובייקט חיובי. תשתמש בזה כדאי לשפר יותר את החיים שלך.
אלא שבוכים, מתגעגעים בשקט לבד בחדר, הם חזקים. כי אדם שמסוגל להוציא את רגשותיו, לבדו, רק שהוא שם, הוא אדם חזק. הוא לא רוצה להעמיס על אחרים. הוא עצמו. אז תפסיקו להיות בדיכי בגלל משהו חשוב, תתחילו להיות חזקים!!
אז הנה השלבים.
1. תהיה אופטימי לפעמים.
2.אל תבכה מכל שטות.
3.אל תרדוף אחרי מישהו שסתם מקלל אותך ולא רוצה אותך, הוא לא שווה את זה.
4.תחיה.
5.תבנה קשר טוב עם חברים.
6.אל תקלל, אל תרביץ כאשר מקללים את אותו אדם חשוב. כי אם הוא היה חיי, הוא בטוח היה רוצה לראות אותך עומד בכבוד, לא במקום של חולשה.
זה מה שאני יודעת, קחו את זה ללב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
