את האמת, לא ידעתי מה לכתוב.
אני מרגישה שמשהו מציק לי בתוכי ולכן אני אנסה לשחרר אותו.
תראו, השבוע עבר עליי חרא. ממש חרא.
היה אזכרה חודשית לאבא שלי[מצרי]. אחי הקטן [בן 10] נלקח לחקירה במשטרה. אחי רב עם אמא שלי.
ואני רבתי איתה.
מה יכול להיות יותר גרוע מזה?
תקראו, אני שופכת את הלב שלי הרבה מאוד בבלוג הזה. אני כותבת פה דברים שאני לא מסוגלת להוציא במילים.
הפחד הכי גדול שלי זה שאנשים יחשבו שאני חופרת. שאני סתם ילדה מסכנה שאני כותבת את הכל.
אבל זה לא נכון. אני פוחדת לספר לאנשים מסיבה זאת. אבל את הרוב אני שומרת בלב. כי יש דברים שנועדו לצאת, דברים שמכאיבים לי בתוכי.
את כל מי שקורא את זה, תגידו ברצינות מה אתם חושבים על הדברים שאני כותבת.
ועכשיו נעבור לעוד עצות משלי.
1) תעשו מה שאמא אומרת לכם, זה יתן לכם תחושה טובה.
2) לפעמים תחבקו את ההורים למה בעתיד לא תוכלו.
3) תעשו דברים עם ההורים כשאתם מסוגלים, הגורל לא צפוי.
4)אם כואב לך משהו, פנה לאבא או אמא, תדבר איתם.
5)אחים נוצרו מאהבה. אחים נועדו לשנאה. X__X [סתם XP]
6) עוגיות מזל משקרות. אבל טעימות!!
7) תביט קדימה לפעמים זה יעזור לך. למה העמודים לא הולכים לשומקום.
8)סדרו ת'חדר. למה ההורים יודעים לבקש מיכם דווקא שאתם חייבים ללכת.
וזהו. אלא הן העצות לחיי משפחה טובים יותר.
אז זכרו, גם אנחנו דומים לאבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
