!!Dark Yoko Muhahaha

.:: רק אני ::.

למרות שיש אנשים רבים מסביבי, אני מרגישה לבד.

לא חסרות לי חברות. גם לא ידידים. יש לי אפילו חבר.

אבל הבדידות בכל זאת מורגשת.

גם המצב בבית לא הכי. לא מבחינה כלכלית.

אלא רגשית.

אני רק רבה עם אמא שלי. מי תבשל, מי תנקה. זה די נמאס.

בזמן האחרון אני מרגישה בדידות לא צודקת.

מרגישה רצון עז להתרחק מהכל. אבל אני לא רוצה לברוח.

אני שונאת את עצמי, אני שונאת את החיים, למה לי לחיות?

אני לא אתאבד, אין מה לדאוג. אני פוחדת מהמוות.

אבל אני כן ארגיש בדידות גדולה.

אין לי מה לעשות. כלום לא עוזר לי.

לא המשפטים של ה- "אל תדאגי הילה, אנחנו תמיד פה."

ולא כל הזבל הזה.

נמאס לי לשמוע את זה. אני רוצה לשמוע משהו חדש. להבין משהו חדש.

אבל עד אז, אני רק אהיה בודדה. נראה כבר לאן זה יוביל אותי.

סאקי, מצטערת שצעקתי עלייך שתניחי לי. אני מאוד מדוכאת לאחרונה.

ומה שהכי מוזר, זה שאני לא מצליחה לבכות. כואב לי בלב,

אני מרגישה את הכאב, העצב והלבד.

אבל אני לא מצליחה לבכות, לשחרר הכל.