!!Dark Yoko Muhahaha

הגיע הזמן שאכתוב משהו, לא? טוב, אני חושבת שכן. ובאמת הגיע הזמן.

זה הולך להיות משהו חשוב, אז תקשיבו טוב.

גיליתי לאחרונה, שאנשים מתנהגים אחרת כשהם כועסים.

הם חושפים את הפנים האמיתיים שלהם. לא אכפת להם מאחרים, רק מהכאב והזעם שלהם.

וזה כואב, לנו. אנשים חייבים לדעת לשמור על הזעם שלהם. זעם הוא כמו וילון שחור, ברגע שסוגרים אותו החדר נהיה חשוך.

ככה גם המוח, הכול שחורץ רואים שחור בעיניים והכול פשוט יוצא החוצה.

אני מודעת לעובדה שאין חיים מושלמים.

ובזכור סרט נחמד בשם "ברוס הגדול מכולם" אני יודעת גם למה.

אלוהים לא יכול לעזור לכולם. כי אז מה עם האחרים? למה הוא קיבל טוב ואני קיבלתי רע? לכן החיים חצויים.

"אחרי הלילה תמיד הגיע היום." זה אומר שתמיד אחרי שרע לנו, תמיד יהיה טוב. לפעמים הלילה ארוך מן היום, ולפעמים היום קצר.

זה נכון, שאחרי היום מגיע לילה. אבל גם אל תשכחו שאחריו גם מגיע יום.

טוב, תגיבו.. אכתוב עוד פוסט רק אחרי התגובה ה-5. הבלוג הזה יורד לטמיון.. X.X