לא רשום כאן כלום.

כמו שבטח הבנתם, ביקורת לרחלי.

אני אתחיל מהעיצוב. אוקיי, אני לא יודעת אם חשבת לפני שעיצבת ככה או לא, אבל אם בטעות לא שמת לב,

אי אפשר לקרוא מה כתוב בפוסטים או ברשימות המפגרות שלך. תעשי לי טובה, רקע של קופסא ורודה ושמש?

את בת פאקינג 16! זה שיש עכשיו פרו לכל ישרא זה לא אומר שצריך להתלהב מכל האופציות.

שאני לא אתחיל בכלל לדבר על השילוב צבעים... מצטערת, אין לי עוד משהו לומר. אני לא מצליחה לתאר אפילו את הזוועה.

"שוברת את הדממה". אל תתפלאי כ"כ, עם סיגנון עיצוב כזה ופוסטים חסרי תועלת כמו שלך, כל אחד היה פותח עלייך את הפה.

ומה אכפת לי שלא נשרוד בחיים שלך. תאמיני לי, אף אחד גם לא רוצה לנסות. ואני נורא שמחה שגילית שהחיים שלך כאלה יפים. וואו, הוא עזב אותך ולא התקשר. מעניין לנו את השילייה. אני דיי מזדהה עם הבן אדם, קצת קשה להישאר ליד בחורה... כמוך.

אוי, הרשימות. כמובן, עיצוב פיות עם רשימות של ילדי ישרא חסרי אייקיו.

נורא בוגר מצד מישהי בת 16 להמציא שיש לה חברים. לפחות התקדמת בשלב והבנת ש'ניר' לא קיים.

את אוהבת את עצמך, כמה נחמד, אולי תעשי פוסט שלוש שורות על איך זה אפשרי?

אני מצטערת, אבל אני צריכה להוציא אותך מהבועה. תפסיקי לשכנע את עצמך שרכלנים הם קנאים. הרי ברור שזה לא הגיוני, אין לך איך לגרום קינאה.

את שונאת את העובדה שאת לא מחייכת. אוקיי, מאמי, אין לך סיבה לחייך. את חיה בבועה ואנשים מרכלים עלייך. תמחקי, תמחקי.

האמת שאין לי מה לכתוב על הפוסטים. יש לך ידע בתור פסיכולוגית... פח, את משלה את עצמך שמי שמרכל עלייך הוא קנאי. פסיכולוגי משהו. את רושמת שאלוהים בוכה על זה שאתם לא ביחד ובכל שאר הפוסטים את חופרת על שטוב לך בלעדיו.

אשליות? פיצול אישיות? עשי טובה, שמרי את ה'בוהוהו' לעצמך.

סיכום: הבלוג הכי גרוע שראיתי בחיים שלי. ילדה בת 16 שלא מוכנה להתבגר, משלה את עצמה ו... זהו, משלה את עצמה.

מה שכתבתי פה זה בערך כל הבלוג שלך, אל תטרחי להמשיך אותו אפילו.

 ציון: 0.4

3> (חח, לא.), מוח.

אז אכן, חזרנו. אחרי חודש שאנחנו בטוחות שעבר עליכם לאט. עשינו שינוי גדול בעיצוב, ולא, לא באמת אכפת לנו מה דעתכם עליו.

חלק מהשינוי הוא שעכשיו אנחנו פינקי והמוח. מה לעשות, לדובה הגדולה נמאס מהרמה הנמוכה של הבלוגים בישרא והחליטה לעזוב.

אז אני, הכלבה לשעבר ופינקי של היום, מצאה לנו שותפה חדשה וסקסית ^.^ - מוח.

נכין את ההזמנות עכשיו. ואם אתם חושבים שאנחנו טועות, ושהבלוג שלכם נורא נורא מעניין, תזמינו.

פינקי והמוח.