ילדה קטנה הולכת לגן. היא מסתובבת אחורה כדי לראות את אמא שלה,

לבדוק אם היא שם.. האמא שם. לאחר כמה צעדים הילדה מסתובבת שוב לאחור.

אמא שלה שם, מנופפת לה. הילדה ממשיכה ללכת צעדים מהוססים.

לאחר עוד כמה צעדים היא מסתובבת לאחור. האמא כבר לא שם..

הילדה קופאת במקום, ולא זזה. מתחילה ללכת צעדים מהירים.

על יד כל אחד שעובר מולה, היא נעצרת. קופאת במקום.

הילדה איחרה לגן.

זה בערך איך אני מרגישה עכשיו.

אני מסתכלת על הפוסט הקודם, ורואה ששכחתי המון דברים..

למשל כמו ששחררו אותנו 3 ימים ברצץ שעה רביעית. וביום שני הייתי אצל נעמה...

ביום רביעי הייתי אצל גל, וביום חמישי אריאל וגל היו אצלי. כ"כ נהניתי בימים האלו.

על המסיבה והטיול כבר כתבתי, אני לא יפרט יותר.. היום הייתי בגינה עם נעמה גל מאיה

הדר דנה דניאל ורוני. היה נחמד ביותר.

הפוסט הדכאוני הראשון שלי. (זה לא דבר משמח במיוחד..)

אני מקווה שהכל יחזור למצב הרגיל. ויש דברים שאני באמת צריכה לעשות,

אבל אותם אני לא יכולה לכתוב פה. אף פעם לא עמדה בפניי ההתלבטות

מה לכתוב כאן או לא, אני רגילה לשפוך.

שובל מזל טוב!! 33>

היום היה לה יומהולדת בת מצוה!!.. והיא קיבלה המוןהמון בלונים,

אבל המפגרת העיפה אותם לשמיים. (או שהם פשוט עפו לה.)

שכחתי לכתוב.. יש עיצוב חדש, מקווה שאהבתם שתגיבו עליו

נעה, שכתבה את הפוסט הדיכאוני הקצר ביותר בכל החיים שלה.