Hellllllo :)
מה נשמע? איך עבר יום העצמאות? (=
הנה הפרק P:
באסה שלוקח לכם יותר מדי זמן להגיב :|
~בפרק הקודם~
"........אם אתה לא רוצה אותי,אם אתה ממשיך עם מריאנה – תגיד לעזאזל!
כדי שאני לא אהיה הפתטית והמפגרת שמאוהבת בך בזמן שאתה רוקד על שתי חתונות!
נקרעת בין לספר לך ולהרוס את הכל או לשתוק ואתה תחיה בשקר.טום,אני נשברת..." קולה כבר דעך,עיניה כבו,
רק ליבה נשמע פועם בחוזקה לצד טפטופי הגשם שהחלו.
פרק 22:היום שלפני
"מי אמר שאני רוקד על שתי חתונות? את יודעת מה המצב ואת סתם מגזימה! היסטרית כמו כולן!" טום התחמם מרגע לרגע,
לא פעם התחרט על כך שהיה בעל מזג חם.
"אני,היסטרית? אני הבן אדם הכי לא היסטרי בעולם." לחשה מריה,מביטה עמוק לתוך עיניו.
"מריה,אני לא רוצה לריב איתך.אני אוהב אותך.אנחנו נוכל להיות יחד ו-" טום אחז בידה בחיוך קטן,מביט לתוך עיניה.
"טום," קראה מריה,מנסה להרפות את אחיזתו בה.
"לא,לא.תקשיבי," , "תקשיב לי אתה!"
"טוב,אהובתי." חייך טום,מתפשר מידית.
"טום,עד שלא תחליט עם מי אתה רוצה להיות,ואני יודעת שיש לך התחייבות למריאנה ובגלל זה רוב הסיכויים שתמשיך להיות איתה.
אני לא רוצה את זה.אני רוצה להפסיק לסבול." מריה השפילה את מבטה,מצפה מטום להבין.
"את כאילו לא רוצה אפילו להבין את המצב? את רואה מה קורה,וגם אני לא בדיוק נהנה מהמצב! את יודעת מה? אחרי מה שאמרת,
אני לא בטוח שאני רוצה להיות איתך עוד." טום לחש את השורה האחרונה,שובר את עצמו במילותיו וגם את מריה.
הוא נותר להביט בה מספר שניות ולאחר מכן הסתובב ונעלם כלא היה.
בתוך תוכה מריה צרחה לו שיחזור,שיישאר.אך כל מה שנותר מטום הוא עקבות נעליו שהותיר על הבוץ.
♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥
"טומי,ראית איזה מתנות יפות הביאו לוונסה?" שאלה מריאנה את טום כאשר נכנס לחדר בסערה,מתהלך בעצבנות.
"כן." ענה לה במהירות מבלי לדעת בכלל מה שאלה.
"טום,התקשרתי לכומר והוא אמר שהכנסייה פנויה רק מחר ו...חשבתי,למה לחכות? אולי נתחתן מחר?" שאלה מריאנה,מביטה בו.
"אוקיי." ענה טום שוב,קולט את שאלתה ואת תשובתו רק ברגע שמריאנה קיפצה עליו ונשקה לו על שפתיו.
טום יצא מהחדר,תחושת כובד עטפה אותו והוא הרגיש שהוא חייב לצאת לסיבוב.
הוא יצא מהווילה,מתהלך בטיילת ומעשן סיגריה אחר סיגריה.
♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥
מריה נכנסה אל הבית,עוברת במסדרון על פני חדרה של מריאנה.
חדר הדלת היה פתוח במקצת לכן כשעברה יכלה לשמוע כל מילה בבירור.
"אנחנו מתחתנים מחר.כן,יופי! אני שמחה שאתה מאושר.ביי,אהבה שלי."
מריה הניחה את ידה על פיה,הדמעות ששטפו את פניה נעצרו.
לפני שהספיקה מריה להמשיך ללכת הדלת נפתחה לרווחה ומריאנה הביטה במריה בכעס.
"את מצוטטת לי?!" צעקה מריאנה.
"לא!" ענתה מריה במהירות.
מריאנה חלפה על פני מריה,מתנגשת בה בכוונה וממשיכה בדרכה אל חדר האורחים.
מריה עמדה משותקת במקומה למספר דקות ארוכות ולאחר מכן התעשתה ונכנסה לחדרה.
היא נשכבה על מיטתה,עוצמת את עיניה,מדמיינת חתונה משלה.
היא נכנסת דרך דלתות הענק של הכנסייה,כל המבטים מופנים אליה והיא צועדת באיטיות בשמלה לבנה ונפוחה בעת שהמוזיקה מלווה אותה,
טום עמד ליד הכומר,לבוש בחליפה ומביט בה בחיוך מאושר,כאשר הייתה קרובה אליו מתמיד דלתות הכנסייה נפתחו וביל ומריאנה עמדו בפתח...
מריה פקחה את עיניה,מתנשפת.היא חייבת לשכוח ממנו.
♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥
כל הזמן בו טום היה בחוץ מריאנה הייתה תלויה על הטלפון,מצלצלת לפה,מצלצלת לשם.
כאשר טום נכנס אל הווילה ראה אותה טום קובעת תור אצל הספר,היא שלחה לו נשיקה והמשיכה בשיחה.
טום הנהן ועלה במדרגות לכיוון חדרו,הוא היה כל כך שליו יחסית למריאנה...ואולי,אולי זה בגלל שלא רצה להתחתן.לא מחר,ולא איתה.
הוא שכב על מיטתו זמן מה,מניח את אחת מכריותיו הרבות על פניו ועוצם את עיניו.
מחשבות רבות צצו לפתע,והוא,מבלי כוונה נרדם.
הוא עמד בחליפה,לצידו עמד כומר המחייך בשלווה,סביב היו המון אנשים,פרצופים מוכרים,וכאלה שלא.
הוא תהה איפה הוא ואז נפתחו שתי דלתות ענק ומוזיקת רקע נשמעה.
מריה לבושת שמלת כלה נכנסה באיטיות,החיוך התמים המאופיין לה נמצא על פני המלאך שלה.
טום חייך בזמן שהייתה כבר מולו,הוא רכן אל מריה לנשקה.
שפתיים זרות נשקו לו בחזרה,טום פקח את עיניו.
"אההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" הוא צרח,מתנתק ממריאנה אשר נישקה אותו.
"מה קרה?" שאלה,מגחכת.
"כלום..אהה...סיוט." טום אילץ את עצמו לחייך.
"הכל בסדר?" שאלה מריאנה,מביטה בו בהרמת גבה.
"כן,כן.הכל..מצוין." ענה טום,מתנשף.הוא חייב לשכוח ממנה.
♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥
ביל נכנס לחדרה של מריה,מביט בה בחיוך.
"היי." לחשה,מחייכת בקושי.
"היי." השיב ביל,סוגר את הדלת ומתיישב על מיטתה.
"יש לך מה ללבוש מחר? אם לא,אני אבקש מנטשה שתצא איתך לקנות משהו." ביל אמר.
"אני אסתפק עם מה שיש לי,תודה." חייכה מריה בנימוס.
ביל נחר נחירת בוז,"עד שאני נחמד,תנצלי את זה." הוא הוציא מכיסו את הפלאפון וחייג במהירות.
"נטשה? אני צריך שמלה.בשביל מריה.כן,נו עדינה כזאת שתתאים לה.תודה."
"מסודר." ביל חייך בשביעות רצון.
מריה הסמיקה.
"תודה,ביל." היא חיבקה אותו.
"בבקשה,יפה." חייך ביל,"טוב,אני הלכתי לקנות לי משהו למחר.ביי."
הוא נשק על שפתיה של מריה ויצא מחדרה.
כעבור מספר דקות מריה גם היא יצאה מחדרה וירדה אל המטבח,בדרך עוברת על חדר האורחים בו ישב טום עם וונסה.
"מריה! מריה!" קרא טום,מזנק מן הספה וניגש אליה.
"אני לא יכולה עכשיו,נדבר אחר כך." מריה החווירה,לוקחת בקבוק מים ועוברת על פני טום בראש מורכן.
מריה ישבה בחדרה,טום קרא לה כבר מספר פעמים אך היא לא ענתה.מעמידה פניי ישנה.
היא ישבה על אדן החלון,מביטה על שמיים כהים זרועי כוכבים,רוח קלילה משחקת בשיערה הבהיר.
הרגשת כובד הוטלה עליה,היא חשבה ללא סוף על מחר,יודעת שממחר הכל יהיה אחרת.ובידיה יש סיכוי לכך שהכל יישאר כרגיל.
ואפילו טוב יותר! השאלה המכשילה כאן היא,האם באמת תהרוס כך הכל?
היא ידעה שטום יכעס,היא ידעה שמריאנה תזעם,שביל ייפגע...
אבל...טום הרי כבר אמר שהוא לא רוצה להיות איתה,לא? אז מה יעזור לה אם תחשוף את מריאנה? מריה הייתה מבולבלת מתמיד.
היא מחאה מספר דמעות שהתגלגלו מעיניה מבלי רצונה ונשכבה על מיטתה.
מריה עצמה את עיניה,מתכוננת ללילה מלווה בהרבה התהפכויות מצד לצד.
אור חדר אל חדרה של מריה,מודיע על בואו של הבוקר.
מריה נאנחה בתסכול,לוחשת לעצמה.
"הם מתחתנים."
אענה על התגובות ברגע שיהיה לי זמן פנוי.
25 תגובות.
333333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
