השיר הדי-דבילי הזה מתנגן לי בראש כל היום, ואני לא מבין את המסר שלו. אני לא יודע איך זה אצלכם, אבל אצלנו פורים מתקיים כבר יום שני ברציפות, ויודעי דבר מוסרים לי שיש סיכויים רבים שהוא יישאר איתנו גם מחר ומחרתיים. באם יהיו עדכונים בנושא הם יפורסמו על מסך זה.

 היום הילדון לא היה ליאונרדו. עוד אתמול בערב, כששאריות האיפור הירוק והכחול על פניו, הוא אמר לי שהוא רוצה, היום,  להתחפש לפיטר פן. המלכה והזאב גרים ביישוב אחר, ומאחר שאין מחובתו להציל היום את המלכה מהזאב, הוא כבר לא חייב להיות  צב לוחם, והוא בוחר להיות פיטר פן. סבבה. פיטר פן. אחלה דמות.

אם תשאלו אותי, פיטר פן די דומה לרובין הוד. שניהם לבושים בירוק וחובשים כובע ירוק ונוצה. ההבדלים די דקים: רובין לובש גאטקעס ופיטר לובש עלים של קיסוסית. הנוצה של פיטר אדומה, ושל רובין היא נוצת פסיון חומה. אבל  בינינו, במסדר זיהוי וירטואלי, בו הילדון מגלם את שתי הדמויות, אני חושש שתתקשו להבדיל ביניהם, אלא אם פיטר פן בדיוק יתחיל לרחף. ההבדל ביניהם הוא יותר במאפיינים הפנימיים של הדמויות. רובין הוא לוחם חרות קנאי, לעומת פיטר, שמשתובב עם הפיות, כמעט כל דבר משעשע אותו, והוא מסרב, בתוקף, להתבגר.

 לאור זאת זו הייתה, כנראה, בחירה טובה מצד הילדון. הוא בן שלוש וחצי, ומאד נהנה לנסות (לשווא) להערים על הצל שלו.

בתמונה לא רואים את החרב המאד מרשימה