" אתה לא מבין?! אני אוהב אותה! " צעק ביל על טום כשהם היו במלון שלהם, טום ישב על הכורסא והביט בביל שהלך הלוך-חזור בחדר
" אולי תשב לשנייה?! " צעק טום
" לא! " צעק עליו חזרה ביל " אתה לא קולט הא? אני אוהב אותה! א-ו-ה-ב! " הדגיש ביל כל הברה במילה האחרונה
" והיא משחקת בי, בלי שהיא או אני יודעים " ביל הביט בטום מודאג
" אז ממה שהבנתי, התנשקתם,היא נפרדה ממך לשלום ועכשיו אתה בוכה! " חייך טום חיוך משועשע
" משהו כזה " ביל הביט בו " רק שאני לא בוכה! "
" כן אתה כן " גיחך טום
" נווו! " התבכיין ביל
" אין תקווה אחי " צחק טום
" תהיה יותר טמבל, זה רק עוזר " חייך ביל חיוך מאולץ
" יש לי רעיון! " צעק לפתע טום
" נו?.. " ביל דחק בטום לספר לו
" תשמע " חייך טום ולחש לביל באוזן
" מדוזתי! את גאונה! " צעק ביל ורץ לדלת
" שיהיה לָךְ לילה מושלם! " צעק ביל מהמסדרון
" כן דורבני הדורבן , כן " חייך טום חיוך ממזרי וחייג למס' לא מוכר בפלאפון שלו
" הלו? "
" מריה.. "
" כן זה טומי טום שלך! "
" בואי, אני פנוי וגם נחמן שלי פנוי "
" אהא "
" עכשיו?! "
" אבל אין לי קו- "
" יש! "
" אוקי ביי "
טום חייך לעצמו כשניתק והסיט את הווילונות
" דינג ~ דונג " נשמע צלצול הפעמון בדלת
" מריה " חייך לעצמו טום ורץ לדלת, מריה עמדה מולו בחולצה ורודה צמודה חשופה, ג'ינס קצר זנותי צמוד, שיערה היה מפוזר ונח על כתפיה בצורה מושלמת והיא נעלה סנדלי עקב שחורות מעור
" בואי " חייך טום חיוך ממזרי ונעל אחריו את הדלת, מיד הם ניגשו לעיסוקם.
" ביל.. היי " חייכתי חיוך מאולץ
" היי! קנדי תקשיבי.. " ביל הביט בעיניי
" אני אוהב אותך, באמת שכן " הוא חייך " ואני לא אעזוב אותך או אאכזב אותך בעד שום הון או בחורה בעולם!"
" ביל.. " הבטתי בעיניו " אני באמת לא יודעת "
" בבקשה, תני לי צ'אנס " ביל חייך אליי " אני אוהב אותך, רק אותך, את האחת בשבילי. את זו שבשבילה אני אקום כל בוקר בחיוך, את זו שבשבילה אני אתן את חיי אם אצטרך "
הבטתי בו ברחמים
" אין צורך בליקוקי תחת כאלה " חייכתי ונישקתי אותו
" אז... " ביל חייך " אנחנו ביחד? "
" יאפ " צחקקתי בביישנות, ביל קיפץ במסדרון הבניין ונישק את הקירות
" אל תגזים.. " הבטתי בו המומה
" אוקי " ביל חייך והביט בי " כמה שאת יפה... "
" כן אני יודעת " חייכתי בתמימות " שנייה " רצתי לדירה שלי
" אוקי.. " ביל מלמל, אחרי שתי דק' חזרתי עם דף שמצויר עליו הסמל של הלהקה שלהם עקום
" זה הסמל שלכם? " הבטתי בו בסקרנות
" כן.. בערך " ביל חייך וגירד בראשו במתיחות
" יופי! " צחקתי " אשלי! את מציירת מעולה! " צעקתי לתוך הדירה
" אשלי? " ביל הציץ מבעד לכתפי
" אין לך תקווה, היא בת 10, היא מעריצה ואני עושה לה בייביסיטר " גיחכתי והכנסתי אותו לתוך החדר
" אשלי בואי, יש לי הפתעה " קראתי לאשלי, מאחד החדרים הגיחה ילדה קטנה, שערה האדמוני אסוף ב2 צמות והיא לבושה בסנדלי בובה שחורות מעור ושמלה ורודה
" ממש בובה " ביל מלמל באוזני
" היא אוהבת את הסגנון לבוש הזה " עיקמתי פרצוף
" ביל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! " אשלי צרחה וקפצה עליו בחיבוק
" אני מזה אוהבת את המוזיקה שלכם! במיוחד את מונסון! " אשלי צעק באוזנו של ביל וירדה ממנו
" גריס! בואי תראי! " קראה אשלי לחברתה,גריס
" ביל.. " הביטה בביל נערה בסביבות ה17 שלה, לבושה בג'ינס שחור צמוד,חולצה שחורה עם ציור של האלו קיטי,נעלי ספורט של אדידס ושערה השטני אסוף בשתי קוקיות שהסתירו את אוזניה ונחו על כתפיה.
שיהיה לכולכם ליל"ט [ !#$%^&* ]
בל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בל ~ כותבת הסיפור P =
