אני מתעבת אותך,אני שונאת אותך,אני מאחלת לך שתדעי רק סבל וחוסר שמחת חיים מסביבך.את בן אדם ממורמר,רע לך בחיים והייתה לך ילדות קשה ומגיע לך.

יש לי המון דברים רעים לאחל לך ,כי אין לך טיפת כבוד לאחרים ואת מצפה שלך יתנו כבוד,ואת לא תקבלי אותו.

מוקדש לילנה,המורה לאנגלית.

ואוו,נחמד לדעת שאמא שלי שוב מוכיחה כמה שמילה של מישהו אחר לא משתווה למילה שלי,וגם אם חלק מהדברים שאני אומרת לא מוצדקים,אני מצפה מהבן אדם הכי קרוב אליי שיתמוך בי.

אבל לא,את לא הקשבת לי,ואני עשיתי מעשה שאף פעם לא נעשה : ניתקתי לך בפרצוף.

גם לי יש גבול עד כמה שאני יכולה לסבול,עד כמה שהנשמה צועקת שמישהו יקשיב לך,יתן לך לדבר

מישהו שיהיה בעדך..נכון שאני נוטה להתעצל ולא ללמוד,וכשאני לוקחת את עצמי בידיים רואים שיפור

אז למה תמיד יזרקו לעברי הערות שליליות,ואף פעם לא יתחשבו בדברים הטובים?

המקרה שקרה הוא שהמורה התקשרה ללא התראה מוקדמת לאמא שלי ,אמרה לה שאני צוחקת בלי סוף,שאני מפריעה למהלך

השיעור התקין,שאני לא עושה כלום ,שנכשלתי במבחנים ,והדובדבן שבקצפת שבגללו התחרפנתי שהיא מעזה להגיד שלא יהיה

לי עתיד ותעודת בגרות בקצב הזה,וכנראה שהיא תכשיל אותי במגן.

גם אם אני מפריעה וזה מידי פעם,וגם אם אני לא עובדת ואני משתדלת כן לעבוד ולעשות ש"ב ,היא החליטה להקצין

היא החליטה להיות כלבה. well..bitch..it's war.

ולכל אלא שמכירים אותי ,יודעים שאין לי בעיה עם אף מורה וההפך.מורה אומנם מבוגר,אבל הוא צריך לדעת לתת כבוד

לאנשים שמולו,וכשאני רואה בן אדם טוב מולי,אני אשב בשקט ואעבוד ואתן לו את הכבוד המגיע לו,אבל היא? לא ראויה לזה.

ועוד לבוא הביתה ושוב צעקות של סבא שלי,זה מחרפן אותי ,זה מוציא אותי מדעתי..

אני לא מסוגלת לחיות בבית כזה ,כל כך הרבה שליליות ..וכנגד הכל אני מנסה להתעודד

לראות דברים בצורה חיובית ..והם מושכים אותי עוד ועוד למטה..

שוב לשמוע תלונות מסבתא שלי ..שוב לדעת שהכל תלוי בי..לראות אותה חסרת כוחות

כשאמא שלי מתנפלת עליה ואומרת כמה שהיא חינכה אותי גרוע,והבן זונה הזה שחושב את עצמו אבא שלי

מלכלך עליה גם,וסבא שלי יושב לה על הראש..

ומה נשאר לי לעשות? איך אני יכולה לעזור לה? שיעזבו אותה ואותי בשקט..

אני רוצה שהשנה תגמר,פשוט להעלם מפה לבסיס רחוק ..לקבל שקט,רק שקט נפשי ..זה כל מה שאני רוצה.

אני רוצה להיות בן אדם שמח,כי אני יודעת שיש לי סיבות לשמוח..רק שיפסיקו לשבת לי על הראש כבר

שיפסיקו המריבות הבלתי פוסקות,כל התסכול הזה ..שיעלם כבר.

ולכל אלא שרואים את הטוב שבי ,אנשים מהצד שלא מכירים אותי מספיק טוב וחושבים שאני תלמידה מצטיינת והכל אצלי מושלם

יש לי רק דבר אחד להגיד :

just switch your camera lenses you would see the agony
apparently it's damaging the man you see before you
on the canvas he may seem alright but all the disadvantages his family
encounters overshadows his extravagance
walk in my nines awhile i dare you, would it scare you
while it really seem like the kings life seem glamorous
as seen through the eyes of untrained amateurs
because the camera's don't see beyond the walls of the smiles
only counts until it falls in the pile