אם יכולתי לחיות את אותו הרגע של אתמול,ללא ספק הייתי מתעדת
את אותם המילים,שכל בחורה חולמת לשמוע
" אני אוהב אותך "
לצערי עם כל החומה שהקמתי מסביבי אחרי שברון לב
לא כ"כ ריגש אותי לשמוע את זה
או הדרך שבא הוא החזיק לי את הידיים
ונשא אותי אותי בשתי ידיו אל עבר הבית שלי
ונישק אותי (למרות שהיה לי ממש טוב ברגעים האלו)
הלוואי ויכולתי להרגיש את מה שהוא הרגיש באותם רגעים
אבל לעת עתה ,אני מניחה שעדיף ככה
עדיף לא להרגיש שום דבר
עד שאני אדע עד כמה זה אמיתי בשבילו
ואז ,ללא ספק אני אדע שזאת תהייה אהבה חזקה
כזאת כמו שאני חלמתי עליה תמיד.
חוץ מהסיבוכים של האהבה
יש לימודים,וואללה יש לחץ מטורף , אני נורא מצפה מעצמי
להצליח,לא ליפול או להדרדר
וכמובן שהכי חשוב ..לא לתת לסובבים אותי ליפול למטה
הבנתי שנורא חשוב לא לתת לחברים שלי להגיע למקומות לא טובים
הצבתי לעצמי גם מספר מטרות
פה כמובן אני לא אספר
אבל יש דבר אחד שכן אני אחלוק :
המטרה הראשונה שלי היא להתייחס יותר טוב למשפחה שלי
להפסיק להיות מרוחקת כל כך
כמו שהייתי תקופה ארוכה
וזה נורא קשה להרגיל את עצמך לייחס שונה
אבל אני רוצה להצליח במטרה ,וזה חשוב לי מאוד.