בייביסיטר זו עבודה יותר קשה מאיך שזה נראה, (כשהילדים ערים, לא כשהם ישנים- אני לא עד כדי כך מפונקת), אז אל תשאלו אותי למה- אבל מצאתי עבודה לחופש, בגן ילדים.
לעבוד עם ילדים זה אחד הדברים שאני באמת אוהבת, ובאמת טובה בו. ילדים בני ארבע+.
אבל כמובן, שלמרות אהבתה העזה (שאני דיי מתחילה לפקפק בה, למען האמת) של בעלת הגן אליי, אני סופחתי (בדיוק כמו אוסטריה) לקבוצה של הקטנים ביותר- בני השנה. הקבוצה הקשה ביותר.
הם הולכים, נופלים, מדברים (יותר נכון: ממלמלים), מבינים (פחות או יותר) ובכל זאת - שמים פס!
(תינוקות.. מה אפשר לעשות?!)
אני לא יודעת אם אני בכלל יכולה להגיד את זה- אבל יש שם רגעים שפשוט בא לי לקחת אותם ולתקוע אותם בקופסא אטומה לקולות!!
נהייתי כבר מומחית בניקוי פנים, נדבקתי בצינון (תודה רבה, באמת), והגעתי למסקנה שגמדים בטעם בננה, זה פשוט הרבה יותר טעים מתות! (טוב, למסקנה הזו הגעתי ממזמן, רק רציתי לשתף).
אבל לפחות יהיה לי כסףף XDD
עוד שבוע פולין- יאבהדבהדו!
ו...... תגיבו בבלוג של רעות וענבל (:
**יחסי ציבור**
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
charmed and kicking