"אופס!!! בנות אני כל כך מצטערת! לא כיוונתי את השעון!" אמרה מייגן בעייפות.
אליס חטפה את הפלאפון מידה של אשלי ואמרה:
"איך את כל הזמן עושה לנו את זה תגידי לי?!" צעקה אליס בעצבנות.
"מ צ ט ע ר ת ! אני יגיע הכי מהר שאוכל! אני הולכת להתארגן. ביי!" אמרה מייגן ומיהרה להתארגן.
יואו אני שונאת את עצמי! כמה פעמים הן עוד יסבלו את האיחורים שלי?! אוף.
מייגן רצה לחדר האמבטיה הסתרקה וצחצחה שיניים.
היא הלכה לארון הבגדים מהר והוציאה את המכנס והחולצה הראשונים שהיא ראתה.
לקחה תיק והכניסה כל מה שהיא צריכה.
מייגן רצה מהר לדלת של הבית.
"מייגן! לאן את ממהרת כל כך מוקדם על הבוקר?" שאלה אמה של מייגן בסקרנות.
"מקפליי, כיכר בוסטון, אשלי ואליס!" אמרה מייגן מתנשפת וממהרת.
"מייגן! דברי ברור אני לא מבינה כלום ממה שאת אומרת!" אמרה אמה של מייגן מודאגת קצת.
"מצטערת! אני ממש לא יכולה לדבר אני חייבת לרוץ לכיכר הבנות מחכות לי!" אמרה מייגן לאמה וניסתה לסיים את השיחה הכי מהר שאפשר.
"טוב.ואל תגיעי מאוחר!" אמרה אמה.
"בסדר,ביי אמא!" אמרה מייגן.
מייגן נשקה לאמה על הלחי ורצה הכי מהר שיכולה.
"להתראות!" צעקה אמה של מייגן ונכנסה הביתה.
הבנות חיכו בכיכר מסתכלות מה השעה ומלמלות:"איפה היא?!"
פתאום נראית לה שם מרחוק מייגן שכרגיל רצה מהר וכמעט נופלת.
"מייגן אני נשבעת לך שאני יהרוג אותך!!!" אמרה אשלי עצבנית.
"בנות לא הזמן להתעצבן,בואו נמהר למלון ממול! הם ישהו שם עד ההופעה." אמרה אליס
ורצה לכיוון. הצביעה על המלון
הבנות רצו לכיוון המלון ונדחפו בין כל המעריצים.
"אאאוץ'!!!" צעקה מייגן בכאב.
מה קרה מייגן?" שאלה אליס. "
"אני חושבת שמישהו דרך עליי!" אמרה מייגן ומשפשפת את הרגל.
"טוב זה לא כל כך קל להידחף פה בין כולם!" אמרה אשלי ונדחפה בין אנשים.
כעבור 10 דקות.
"אוף זה ממש חסר טעם." אמרה אליס בפרצוף מבואס.
אנשים התחילו להתפנות מהמקום.
"אולי זה לא ממש חסר טעם אחרי הכול! אנשים מפנים דרך בואו."אמרה אשלי
ומפלסת את דרכה בין כל האנשים שהתחילו כבר להתפנות מן האיזור.
עברו 2 דקות והבנות כבר הגיעו לכניסה למלון שאיתם עומדים עוד כמה אנשים מצפים
שלהקת מקפליי תצא.
"מה?!" צעקה מייגן.
"אני לא מאמינה שזה היה לחינם!" הוסיפה אשלי.
"אמרתי לכן שאין טעם.הם כבר נכנסו למלון..אוף!" אמרה אליס מיואשת.
"בואו נלך הביתה אין מה לעשות כאן,הרי לא יכניסו אותנו למלון." אמרה מייגן ותהחילה ללכת לכיוון ביתה.
"סתם התעוררנו כל כך מוקדם ובאנו לכאן? איזה בזבוז. אמרה אליס.
"בנות אולי תבואו אליי?מזמן לא הייתן אצלי."אמרה מייגן מנסה לעודד ולשנות את מצב הרוח.
"למה לא?"אמרה אליס.
"כן,בכל זאת נראה אותם בהופעה."אמרה אשלי מחייכת לבנות.
הבנות הלכו למייגן.
"מה קרה שחזרת כל כך מוקדם הביתה?" שואלת אמה של מייגן.
"הלכנו למלון שממול לכיכר לראות את הלהקה אבל עד שהגענו לכניסה הם נכנסו" השיבה מייגן.
"מצטערת לשמוע." אמרה אמה של מייגן.
הבנות נכנסו לתוך הבית.
"הו,שלום בנות מזמן לא ראיתי אתכן." אמרה אמה של מייגן.
"שלום" השיבו הבנות ונכנסו לחדרה של מייגן.
"טוב מה בא לכן לעשות?" שאלה מייגן את הבנות.
"אני חושבת שנראה סרט.נתעודד קצת." השיבה אשלי למייגן.
"בסדר.חפשו מה לראות אני אביא בנתיים פופקורן." אמרה מייגן לבנות.
מייגן חזרה לחדר ורואה את הבנות מחטטות בחפצים.
"היי! אל תיגעו בזה!" אמרה מייגן והניחה את קערת הפופקורן על הרצפה.
"מה כבר עשינו?" שאלה אליס.
"זה השיר שאני כותבת אם באמת מקפליי מחפשים שותפה!" השיבה מייגן בכעס.
"טוב מצטערות.למה לכעוס?" שאלה אשלי.
"כי זה שיר שאני עומדת לשיר מולם.לא ממש מרגיש לי בנוח שאחרים יקראו אותו." אמרה מייגן והכניסה את
השיר למגירה.
"אנחנו חברות שלך מה יש לך להסתיר מאיתנו?" שאלה אליס בסקרנות.
"סליחה..אין לי מה להסתיר.אתן תוכלו לראות אותו אחר כך.לא כרגע." אמרה מייגן והדליקה את הטלוויזיה.
"טוב.בואו נראה סרט" אמרה אשלי.
הבנות רואות סרט ולא שמות לב שהשעה כבר מאוחרת.
"אוי! אמא שלי נורא תכעס!"אמרה אליס ומסתכלת על השעון.
"אופס! לא שמתי לב גם." הוסיפה אשלי ומתחילה לארגן את חפציה.
"למה שלא תישארו לישון כאן?" שאלה מייגן.
"נראה" אמרו השתיים.
"הנה קחו את הטלפון,תתקשרו לאמהות שלכן." אמרה מייגן והושיטה לבנות את הטלפון.
"בסדר נוכל להישאר." אמרו הבנות מחייכות.
הבנות הלכו לישון.
"טוב אם לא שמתם לב אנחנו לא בלונדון והשעה מאוחרת כבר." אמר הארי.
"כן נכון.אני הולך לישון." הוסיף דני.
"נלך כולנו לישון וזהו מחר בטח יש ראיון." אמר דאגי.
"מישהו בכלל יודע איפה החדר שלי?" שאל טום וצחק.
כולם התחילו לצחוק והלכו לישון.
בבוקר הלכו הבנות הביתה.
ומייגן נשארה בחדרה כותבת עוד שיר.
וככה עברו להם יומיים.
"מממ" הנחה כזאת של בוקר. מייגן התעוררה וגילתה שהשעה 13:57 בבוקר ושהייתה צריכה
לקום לפני שעה.
מייגן הלכה לצחצח שיניים ולסרק את שיערה. אחרי שהתארגנה והתלבשה מיהרה להגיע להגיע לאליס ואשלי.
מייגן הגיעה לביתה של אליס.
"אוו! באמת תודה שהחלטת להגיע, גברת אני חייבת לאחר כל יום" אמרה אליס בכעס.
"כן אנחנו מחכות כאן כבר שעה ואני לא ממש חושבת שזה מזיז לך משהו!" הוסיפה אשלי בעצבנות.
"מצטערת בנות, בפעם המליון! השעון התקלקל מרוב שזרקתי אותו." אמרה מייגן.
"טוב השעון המעורר שלך לא ממש עוזר לנו עכשיו אנחנו חייבות להגיע לכיכר!" אמרה אליס וארגנה דברים.
"טוב. בואו נזוז אנחנו חייבות לתפוס מונית." אמרה מייגן שכבר הייתה בכניסה לדלת.
הבנות נסעו להופעה.
"ממש רועש כאן!!" צעקה מייגן לבנות.
"מה ציפית?יש פה יותר מ-50,000 מעריצים." הגיבה אשלי.
"בואו נמהר להיכנס לפני שמקומות יתפסו!" אמרה אליס שכבר הייתה בכיוון.
הבנות נכנסו להופעה ועל הבמה עלו להקת מקפליי.
"יו אני לא מאמינה שהם באמת פה! אותה להקה ששיחקה בסרט 'אני והמזל שלי'!" אמרה מייגן בהתלהבות.
"כן,צבטו אותי! שאני לא חולמת." אמרה אליס.
"אאוץ'!!" צעקה אליס.
"מה? את ביקשת." השיבה אשלי.
אליס מסתכלת על אשלי בפרצוף נאנח.
"איזה שיר..כל כך יפה ואמיתי." אמרה מייגן, "אני מתחילה לחבב את הלהקה" וגיחכה.
"רגש? איזה רגש? להקת רוק פופ.. אני לא חושבת שיש להם ממש רגש בשירים." הגיבה אליס.
"אז? זה שהם להקת רוק פופ לא אומר כלום." הגיבה אשלי.
"אשלי.. פשוט סתמי." אמרה אליס לאשלי.
"אל תתחילו לריב עכשיו!" הוסיפה מייגן.
כעבור שעה.
"חבל שזה נגמר" אמרה אשלי בפרצוף עצוב.
דני הרים את המיקרופון והודיע...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
