צבא נו.. הגיע הזמן להתבגר קצת לא?
קיצר.. לא יודע איך להתחיל.. חשבתי על זה דווקא הרבה זמן ותמיד זה מתחיל ממקום אחר.. סתם זכרונות שעולים עם הזמן הפנוי שיש בין החוסר מעס לשינה.
מוזר הקטע של הזכרון.. אי אפשר סתם להיזכר במשהו ספציפי.. יענו תמונה או בנאדם.. צריך את כל הסיטואציה ולאט לאט הפרטים עולים.
מגדל שמירה באמצע שומקום שמשגיח על אלוהים יודע מה. כנראה איזה בור באדמה שעבר הסבה לשירותים ציבוריים בדרגת סודי. חייל משועמם שמתנדנד על הכיסא ומנסה לא להירדם..
וואי איזה קטע הבאתי שקית עוגיות בקסדה! עוד חצי שעה שיעברו בכיף. איפשהו באמצע השינה מתחילה להשתלט ואתם בטוח מכירים תמצב הזה שבין ערני לישן שהמוח לא עובד כמו שצריך ומתחילים לחלום עוד לפני שנרדמים..
חולצה בצבא תכלת.. מכנס כחול עם אני לא טועה.. מתי זה היה? לפני 4 שנים? שלוש? כנראה משהו באמצע.. אני ומ' יושבים על המעקה מחכים. כל אחד עם הסיבה שלו.. אחרי איזה חצי שעה מ' הלך לבצפר אחר. אני נשארתי. חיכיתי לך.
תאמת שאין לי מושג למה אני כותב את זה פתאום. אולי כי התבגרתי קצת ואולי כי סתם נמאס לי לשמור הכל לעצמי.
סוף סוף הצלצול ואת יוצאת.. תאמת שלא ישר.. דיברתי איתך עוד איזה 5 דקות בפאלפון עד שהגעת.. משהו בקשר ללשתות מים וחברות שמעכבות.. בקטנה.. אבל הנה את פה. עם החולצת בצפר בצבע תכלת והמכנס הזה שיעור ספורט.
מ' כבר הספיק לחזור עם חברה שלו וכמו תמיד הם התמזמזו באמצע של האמצע של השביל בשביל שכולם יראו אותם ויצטרכו לעבור מסביב.
-היא לא נראת משהו עכשיו חח..
-חח כן טוב.. בשבילי היא מלכת היופי.
במבט לאחור אני חייב להסכים איתו. אבל עדיין. בשבילי נראת מדהים.
מתעוררים. במזל הקציצה לא שמה לב שישנתי ועברה עם האוטו לקורבן הבא. מיסתבר שנשאר לי רק 20 דקות לשמור. יאללה מסיים תעוגיות ואת הקולה מהמימייה. ארוחת ערב אעלק. אמצע הלילה ולא אכלתי מהבוקר. חרא של צבא אפילו פיטה לא יכלו להביא?.
הזמן דווקא עובר מהר, יצא לי לשחק רמבו. שיעמום עושה דברים מוזרים לאנשים.
ההסעה מגיעה ויאללה ללכת לישון.
מתעוררים לעוד בוקר של שמירות.. חרא של דבר, באמת. אבל שומדבר מעניין לא קורה אז נדלג כמה ימים קדימה.
חזרתי משמירת בוקר שעברה ממש בקלות והחברים אפילו אירגנו לי חמגשית עם שניצל ופירה מלא בסודה! יאמי!.. מקלחת זריזה שהאוכל לא יתקרר ונכנסים למיטה לישון קצת. ככה עד הערב שיהיו לפחות קצת כוחות לשמור.
באת ונישקת אותי. איזה חמוד זה נראה מהצד. עמדנו שם כמה דקות לדבר עם כולם וזרמתנו לכוון הבית.
כי מה לעשות את גרה רחוק ולי יש עבודה בערב שאני גם ככה מבריז ממנה בשביל עוד איזה שעה שעתיים איתך.
-את מזה הולכת לאט..
אז הורדת את התיק ואמרת לי תסחוב. אחלה. רק חבל שזה לא עזר. (:
הדרך התארכה קצת יותר מהרגיל כי בכל זאת התגעגעתי אלייך והייתי חייב קצת צומי. אז התנשקנו קצת. כיףכיףכיף.
בסוף הגענו אליי לבית ועם אני לא טועה אז היית רעבה והזמנו סיני ספיד. נוווו זה טעיםםםם.
סדנת בטיחות בנשק.
לא זוכר מתי זה היה. איפשהו בתחילת הטירונות. קצת פרטים בסיסיים על נשק וכמה שהדבר הזה מסוכן. שומדבר חדש פה. ואיכשהו אפילו שם מול הקציצה הצלחתי להרדם. אבל בשושו. עם שתי עיניים פתוחות. זה כישרון עוד מהבצפר למקרה שתהיתם.
בכל מקרה זה לא ממש הנושא של הפוסט אז אני אחתוך ישר למה שבאמת חשוב.
יומולדת. לא שלי. כי שלי אף פעם לא היה חשוב. מן הסתם ששלך. בים. ומי אירגן? תאמת שלא זוכר. אבל היה ממש נחמד. אפילו שתקעו אותי להיות טבח וכל הבשר יצא עם חול. "לא נורא זה מתעכל בבטן".
אז אוכלים. גם פרפאקט היה שם. התקופה של הפרפאקט עוד זכורה לי כמה שזה נשמע מוזר. העיקר אורים שאלהוכול גורם לך לשכוח דברים.
איזה יום טוב איזה יום טוב.. לילה תאמת. מסובך להסביר אבל כל דבר שקשור אלייך ולים עושה לי טוב בנשמה. ובבוקר חברה שלך כמעט טבעה בתוך הקיא של עצמה בחול. לא חשוב.
קיצר.. לא יודע... לכתוב הכל יקח יותר מדי זמן ויותר מדי רגשי..
מתגעגע אלייך מה אני יכול לעשות.. אפילו שעברו כמעט 4 שנים.
כנראה עוד פצע שהזמן לא ירפא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mephisto. גיבור על קנביס