לפני כמעט שנתיים פגשתי בךאל יווני במסווה של בן אנוש
עם שמש בעיניים וחיוך מעט שקרי
כבשת אותי
כמה שעות לפני הנשיקה הראשונה הזהרתי אותך שאני משוגעת
אתה חשבת שאני מתלוצצת, אני פחדתי מהרצינות
מאז התמכרתי לנשיקות האלה, לעיניים
לא יכולתי להפסיק
ולא הייתי מוכנה לזה
שיבוא מישהו וככה ירעיד לי את העולם ויהפוך אותו למשהו טוב
לא האמנתי שאהבה זה דבר חיובי
אבל זה קרה
גם היום, כמעט שנתיים אחרי, אני תופסת אותך לפעמים עם המבט הזה
והרבה דברים השתנו, הזמן ביחד נראה מעט פחות חשוב בעינייך, ואנחנו נרדמים כל אחד בצד שלו
ועדיין, אני תופסת אותך לפעמים מסתכל עליי כאילו אני איזו מלאכית
וכל מה שאני חושבת זה איך לעזאזל ילדה כלכך דפוקה באמת גורמת לך לאיזשהו אושר?
הלוואי והייתי רואה את עצמי מתוך העיניים שלך
ולפעמים אני לא יודעת אם אתה רואה אותי באמת
או את האדם שאני שואפת להיות
אבל אתה היחידי שאני מתפרקת מולו, ואני כלכך שונאת את זה
אני באמת חושבת שמגיע לך מישהי טובה יותר ממני
אני באמת לא מאמינה שאני גורמת לך להיות מאושר כמו שמגיע לך
אני באמת עוצרת את עצמי מלהרוס לי את החיים כל לילה מחדש
אני באמת אוהבת אותך
אני הורסת אותך
אני הורסת את האל היווני יפה התואר עם המחשבות הנוראיות שלי
מרגישה איזו מחוייבות מטומטמת לעבור איתך את כל הדברים שתקועים במוח ההרסני שלי
בראש הזה שלא נותן לי להיות מאושרת ומכניס אותי לדיכאון כל פעם מחדש, לא משנה מה קורה
הראש הזה שמכניס אותי לייאוש מעצמי
הגוף הזה שרק נהרס עוד יותר
והלב הזה, שפשוט לא יכול בלעדייך
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
