החיים הם במקום אחר

איבדתי אותו.

בפסטיבל לתאטרון אחר בעכו.

היתה שם, ממש באמצע הפסטיבל, תחנת משטרה.

כשהגעתי אליה, היתה שם עוד מישהי שגנבו לה את הפלאפון.

אבל אצלה היה הרבה יותר מגניב. הגנב ענה לפלאפון וביקש כסף. טען שהוא ילד בן 14.

אז היא הלכה להיפגש איתו. בפיצה "ארומה". בליווי שוטרים סמויים.

ויותר מזה אני לא  יודע. לא יכולתי לבוא איתם. כרגיל החמצתי את החיים המסעירים.

נראה לי שאני יודע למה תושבי עכו – לא חשוב מאיזו עדה – מדרדרים לגניבת פלאפונים.

בגלל שהם לא יודעים לגנוב באופן מהוגן. ודווקא בתחום הגניבה המהוגנת נמצא הכסף הגדול.

כשיש מאתיים אלף יהודים בפסטיבל אחד, ואתה מוכר סמבוסק עם מחית יוקרתית של פטריות ותרד במחיר מגוחך חמישה שקלים בלבד – לא פלא שאתה מדרדר לגניבת פלאפונים.

שלא לדבר על שלושה שקלים לשקית פול ותורמוס (יש מאכל כזה, בעכו לפחות. נסו. אולי לא תהנו, אבל תוכלו להגיד שאת הקולינריה המקומית של עכו אתם מכירים ממש מהרחוב).

אם הייתם ישראלים אמיתיים (לא חשוב מאיזה עדה או לאום) – הייתם מוכרים את הסמבוסק הזה במחיר מבצע של 15 ₪ בלבד, לכבוד הפסטיבל. 

ככה מתרחקים מעולם הפשע.

__@__@__@__@__@__@

{החלזונות על חשבון הבית, ומוקדשים לזוש}

ובקשה נוספת:

אם אתם מכירים אותי,

ונתקלתם במקרה בבלוג שלי,

ואתם מזהים אותי בגלל פליטת פה כזו או אחרת שלי –

אל תלכו לחברים שלי. ואם הלכתם, אל תספרו להם שכתבתי עליהם (איזה קטע!).

החברים שלי לא תמיד בקו הבריאות הנפשית.

וחלקם – באופן מעניין דווקא אלו שלא כתבתי עליהם – נעלבים נורא.

ויוצרים מייד סאגת מלחמה שקרבות הגבורה באיליאדה מחוירים לידה.

ואז אני נאלץ לצנזר קטעים.

אתה! – כן אתה עם ההרבה שכל, היחיד שאי פעם הכניס אותי לנחיתות אינטלקטואלית – זה מכוון גם אליך.

__@__@__@__@__@__@

שתי הבקשות למעלה סותרות זה את זה.

אבל זו הדיאלקטיקה של החיים.

(שמישהו יסביר לאריקון מה זה דיאלקטיקה כי אני שכחתי).

__@__@__@__@__@__@__@

קראתי אתמול בעיתון ידיעה ענקית, בעמוד חמש של החלק הראשי.

(אבל היום לא מצאתי לינק).

חשיפה מצמררת: סרט סקס ישראלי בכיכובה של מירב, דתיה לשעבר.

כולל ראיון חושפני עם מירב ("בטח שלא נעים לי מההורים שלי, אבל ניסיתי להתקבל להמון אודישנים ולא הצלחתי. ואני נחושה להצליח").

בסרט, משחקת מירב סוכנת "מוסד" הנשלחת להחזיר סוכן שסרח. 

מחווה ל"סנדי" של וענונו?    האם יכלול הסרט גם מחוות ל"הירושימה שלי"?

שבחים מגיעים פה לא רק לקולנוע הישראלי הצעיר.

גם העיתונות עשתה פה כברת דרך ראויה לציון. איזה תחקיר! איזה אומץ! איזה עומק!

מה שרציתי לספר לכם, הוא שיוצרי הסרט כבר בשלבים מתקדמים בהפקת הסרט הבא.

והסרט הבא יעסוק, לדברי העיתון, ב"ממר"מ, יחידת המחשבים המובחרת (!) של צה"ל".

ויקרא "מרותקות לבסיס1".

מה שנקרא, הדימיון עולה על כל מה שיכולתי לדמיין.

אני מקווה שהקולנוענים לא יפגשו במסגרת התחקיר עם ממר"מניקית או עם ממר"מניק.

פגישה כזאת עלולה להרוס פרוייקט חשוב לקולנוע הישראלי.