| 12/2002
תרגיל לסופרת ידועה
להלן תרגיל שעשיתי לסופרת ידועה (וגם מקסימה, חכמה, מצחיקה (מאד!) ועוד):
- היי, זה אני, מה נשמע?
- בסדר, אתה יודע, חיים איכשהו.. בקושי.. מה אצלך?
- ומה קורה ככה?
- כבר שאלת.
- אה, טוב! כן המפקד! אני לא אשאל פעמיים, אדוני! שמע, רציתי לשאול אותך אם בא לך להיפגש
- מה, עכשיו? איפה?
- כן! חשבתי שתבוא אלי לדירה, ונראה ביחד סרט. אתה יודע שקיבלתי את הוידאו הישן של דפנה
- וטלביזיה יש לך?
- כן, טליה ומיקי הביאו לי
- יפה מצידם
- כן, הם קנו חדשה אז ביום שני הם אמרו לי שהם רוצים שאני אקח את הישנה. אז אתה בא? תבוא עכשיו!
- לא, מה פתאום, עד פלורנטין? איך אני אגיע לשם עכשיו
- תיקח מונית! למה לא! לא נפגשנו כבר שבוע! תבוא, נראה סרט, נדבר, אתה בטוח תהנה! אני אכין לך את את הג'ין טוניק הזה.. אהבת את זה
- לא, לא.. לא יודע.. אולי קבעתי עם דפנה
- באמת? וואוו! ואוו!
- אל תתחיל להשתולל לי. סתם פגישה.
- וואו! אז איפה קבעתם?
- לא בדיוק קבענו.. היא אמרה שאולי.. אתה מכיר אותה, הפוסטמה.. שום דבר טוב בטח לא יצא מזה..
- וואלה! אז תבוא אלי!
- עד פלורנטין? לסחוב את עצמי? ואני גם בדיכאון עכשיו.. טוב, אתה יודע, מה חדש
- אז תבוא! זה יעשה לך טוב
- אממ.. נראה.. נחכה אם היא תתקשר
- כן, כמובן, תמיד הבנות בעדיפות יותר גבוהה אצלך
- הבנות, אלק. אם לא היה את השומר הזה בכניסה לסנטר, לא היו לי חיי מין בכלל
- מה?
- לא חשוב, שטות. מה חדש אצלך?
- אתה יודע.. כל השבוע אני עובד כמו מטורף מהבוקר עד הלילה.. היום הייתי אצל גדליה בבוקר..
- גדליה זה הזקן ההוא שהעבודה שלך זה רק שאתה צריך לדבר איתו, כאילו?
- כן, ואחר כך רצתי לעיתון לתת את הכתבות שלי, אחר כך מישל מצלצלת אומרת לי שהיא חייבת לראות אותי. זה כל כך הכעיס אותי, כאילו שאני הג'יגולו שלה. אמרתי לה שאני לא יכול לבוא, אז היא התעקשה שהיא תבוא אלי.. לא חשוב, הזדיינו בשרותים של ביאליק.. אחר כך טסתי לתרומת זרע, ובקושי יכולתי לתת.. משם למתילדה
- להוציא את הכלבים לטיול?
- כן, ומשם לטליה ומיקי
- לשמור על התאומים?
- כן, כרגיל. לקינוח מישל התקשרה שוב, אמרתי לה שאני עייף.
- ועכשיו אתה רוצה לראות סרט
- כן!
אה, ושכחתי לספר לך, אתמול אני בא להוציא הכסף, ו,דני, הלב שלי קפא! הוא בלע לי את הכרטיס!
- דיברת עם הבנק?
- כן, דני, הם אומרים לי שהמצב חמור. הרגשתי כמו בשואה..
- מה הקשר לשואה?
- נו, אל תהיה כזה.. אתה יודע, הרגשתי כמו שבגטו ורשה הרגישו, אחרי שלקחו כבר כמעט את כולם בטרנספרים.. אני לא יודע מה יהיה.. המינוס קפץ לי פתאום לשבעת אלפים..
- אם אתה רוצה שאני אלווה לך, אין בעיה
- באמת? תראה, נראה לי שלא..
- למה, מה הבעיה? ממילא הכסף סתם שוכב.. ככה אתה תיקח הלוואה מהבנק, סתם תעשיר אותם מהריבית
- לא יודע..
- יונתן, אתה יודע כמה כסף יש לי בבנק?
- המון..
- המ.. בוא נראה.. מאה.. מאה שלושים.. מאה ארבעים אלף בלי קופת גמל וקרן השתלמות..
- וואו!
- נקבע מועד פחות או יותר שתחזיר לי.. תוך שנה נראה לך?
- כן.. בטח.. אפילו קודם
- לא, אבל גם יותר משנה.. בעצם אתה יודע, אני לא רואה איפה אני צריך את הכסף בשנים הקרובות
- טוב, תשמע, קודם כל אני מאד מעריך את זה.. באמת..
- מה יש פה להעריך? פשוט תיקח
- לא באמת, דני, אני מעריך את זה.. זה חברות.. כמו שברומן שלי עם אנני היא עוזרת לו לבשל את הלובסטרים..
- מה הקשר? לא הבנתי את המטאפורה
- היא עוזרת לו לבשל אותם ואז הם נופלים לריצפה והיא עוזרת לו.. זו חברות אמיתית
- טוב, עזוב, המטאפורות שלך.. חופשיות מדי בשבילי ..
אז אפשר להיפגש עכשיו אם זה דחוף לך
- לא, לא! אין שום דחיפות, דני. תיפגש עם דפנה, אני בטוח שבסך הכל היא מאד.. מתעניינת בך
- "מתעניינת"! השאלה בתור מה היא מתעניינת
- לא, דני, באמת, זה כמו שהיא אמרה לי, ביום שישי בפאב כשהשתכרנו.. לא, ביום חמישי במסיבה.. היא אמרה: דני הוא אדם חכם באמת!
- זה מה שחסר לי, להיות החכם שלה..
אוי, יש לי ממתינה, אולי זאת היא, הפוסטמה.. אז בי-יי
- ביי ביי, אהה [צחוק רך]! בהצלחה!
התרגיל היה לכתוב דיאלוג שבו מישהו מבקש ממישהו הלוואה.
חג סילבסטר שמח למי שחוגג (או שזה כבר היה?), ואל תשכחו כשאתם רוקדים את היהודים המסכנים שהאפיפיור הרשע סילבסטר היה מגלגל מראש ההר בחביות עם מסמרים!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
