החיים הם במקום אחר
ועכשיו - אל החיים האחרים, אלה בלי הטעויות! |
| 1/2003
מה רוצה האישה? רק השד יודע
לפני כמה שבועות הייתי חולה. האקסית שלי, סתיו, רצתה לבוא לבקר אותי.
אבל אני חולה, הזהרתי אותה. תזכרי שכשהייתי חולה לא אהבת אותי בכלל.
אבל משעמם לי! אין לי אף חבר בעיר הזאת! אף אחד לא רוצה להיות איתי!
מה עם דניאל? (החבר הנוכחי שלה)
נמאס כבר ממנו! כמה אפשר להיות ביחד! שלחתי אותו לחפש לעצמו עבודה.
טוב, אז תבואי, אבל תזכרי שאני חולה.
סתיו הופיעה בחצאית שחורה צמודה וחולצת קטיפה, בגדים שהבליטו את גופה הנערי, הארוך. גם היום היא (בעיני) אחת הנשים היפות שאני מכיר. יש לה טעם יוצא דופן בבגדים, והיא מצליחה להראות כנערה גם כשהיא מתקרבת לשלושים. (בבתי הספר בהם היא מלמדת שאלו אותה לא פעם מה היא עושה מחוץ לכיתה).
זה בסדר איך שהתלבשתי? לא מהודר מדי?
מן הרגע הראשון התחנחנה, ביקשה אהבה, תשומת לב, ליטוף.
האם ביקשה גם מין?
על זה בדיוק רציתי לדבר.
החינחונים שלה סביבי לא יכלו שלא להכיל מרכיב מיני. אבל בכל פעם כשבאתי לממש את מה שכל כך התבקש, היא נרתעה. פעם אחת אפילו קראה: הצילו, אונס! אחרי שנרגעתי מהצחוק שאלתי אותה מה היא בעצם רוצה.
לא יודעת! אולי אני רוצה לבלבל אותך?
אחר כך שאלה:
אתה רוצה לשכב במיטה? בוא, אני אשכיב אותך!
והובילה אותי למיטה.
היא התיישבה לידי והיטיבה את השמיכה מעלי, תוך שידה מתעכבת על אזור החלציים שלי.
בואי, אמרתי.
אני לא אעשה את זה איתך, אתה לא מבין?
אז מה את רוצה?
אני רוצה להיות הילדה הקטנה שלך, ושאתה תהיה אימפוטנט.
אז למה את נוגעת לי שם?
למה ולמה! כל הזמן טענות ומענות!
אז מה רוצה האישה? רק השד יודע מה היא רוצה, בטח לא היא עצמה.
(דניאלה לונדון דקל ציירה את זה)
ומצד שני:
לפני כמה חודשים הייתי אצל זוג ידידים טובים. יש להם בת ג'ינג'ית שאז היתה בערך בת שנה ושלוש. היא הסתכלה על בובת סמרטוטים אומללה למראה, בובה שלפי מקורות מקורבים לג'ינג'ית היתה אז היצור הקרוב ביותר לליבה, פרט לאמא.
"בו!" דרשה בקול בוכים.
אמא שלה הביאה לה את הבובה.
"לא!!" פרצה הג'ינג'ית בבכי מר, זרקה בזעם את הסמרטוטה מידה, והוסיפה "לא לא לא לא!! לא בו!"
אני התבוננתי ושאלתי (דימיתי עצמי באותו רגע ל-ר.ד. לאינג, פסיכאטר מהפכני, הוגה דעות, פסיכופט וגיבור תרבות של שנות השבעים, שהוציא בין השאר ספר ובו שיחות שלו עם ילדיו הקטנים):
ר.ד. לאינג. "האני החצוי" שלו מומלץ במיוחד
"היא רוצה את הבובה או לא רוצה אותה"?
"מי אמר שאי אפשר לרצות ולא לרצות משהו באותו זמן"? שאלה האמא החכמה שלה "מי אמר שזו לא איזו מוסכמה שאנחנו לומדים, בכפייה אפילו"?
גם את זה דניאלה ציירה. זה לא בדיוק קשור, אבל לא מצאתי משהו יותר מתאים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
