החיים הם במקום אחר

16/4/99

היום, במקדולנד שעל הים:  תור גדול ולחוץ. אני מהרהר בספור שע' סיפר לפני שבוע בארוחה אצל ד'. הוא נכנס למקדולנד והזמין קולה. אחרי רגע החליט ללכת על ארוחת ביג מק, וביקש להכליל בה את הקולה שהזמין. הזבנית סירבה: היית צריך לחשוב על זה כשהזמנת.

הכי נורא, אמר ע', זה שהיא היתה מעוטרת בכוכבים שהם מחלקים לעובדים המצטיינים. והיא גם הלשינה על העובדת השנייה, הנחמדה, החדשה. רוע לב בעולמות הנמוכים, שלא חשבנו שיש שם דברים כאלה, אמר ע', וכיווץ את גביניו ואת ידו לאגרוף.

אבל זו רק תחילת הסיפור. כשנכנס לשירותים גילה שהקבצן שנכנס שם לפניו הצית את הניירות במאפרה בניסיון לשרוף את המקום.

 למה הוא עשה את זה? קראתי.

מתוך נקמנות כלפי העולם, הסביר ע'.

ומה עשית??

יצאתי החוצה והודעתי להם שהוא עשה את זה. האמת שהעובד כיבה את זה ממש בקלות. ואז חשבתי איזה פחדן אני.

אבל למה אמרת להם שהקבצן שרף?? קראה ד' בזעזוע.

טוב, האמת שהוא ממש הרגיז אותי לפני זה. הוא ביקש סיגריה ונתתי לו, ואז הוא ירק לתוך המאפרה שלי.     

תהיתי האם הממושקפת עם הכוכבים היא המרושעת מהסיפור של ע'. בנתיים האיש לידי היה בעיצומה של הזמנה גדולה ומורכבת, בדיאלוג ארוך עם מנהל המשמרת הרוסי חמור הסבר, המבוגר, כשהם שואלים זה את זה שאלות לגבי סוגי הרטבים ונושאים דומים. האיש שאל איזה סוגי קפה יש להם.

אספרסו וקפוצ'ינו.

זה על בסיס חלבי? שאל האיש.

כן.

והפוך אין לכם?

ההפוך זה הקפוצ'ינו.

ויש בו חלב?

כן.

עכשיו עבר האיש משלב התהיות הנכזבות לנסיון להוכיח לעובד שהוא טועה:

לא, בהפוך אין חלב.

השעה היתה הרבה אחרי כניסת השבת. כלומר האיש לא היסס לאכול במקום שעובד בשבת.  ובכל זאת, המוסריות שלו לא איפשרה לו לאכול גדי בחלב אימו. בסוף ניסה מפלט אחרון, שמתוך יאוש:

הגלידה היא על בסיס חלבי?