החיים הם במקום אחר

[מסדנת הכתיבה. בעקבות שירו של אדמיאל קוסמן, "הזמנה למלאכים".  השיר של קוסמן נכתב בעקבות מדרש תנחומא, פרשת פקודי שבה מתואר איך מכריח אלהים את הרוח הקדושה להיכנס, בניגוד לרצונה, לתוך טיפה (כלומר, זרע), קודם במילים יפות ואחר כך בכוח: אותה שעה אומר הקדוש ברוך הוא לרוח, "הכנסי בטיפה זו שביד פלוני". פתח הרוח פיו ואומר לפניו: "רבונו של עולם, די לי העולם שהייתי דר מיום שבראתני. למה רצונך להכניסני בטיפה זו סרוחה, שאני קדושה וטהורה, ואני גזורה מגזרת כבודך". מיד אומר הקדוש ברוך הוא לנשמה:  "עולם שאני מכניסך בו, יפה יהא לך ממה שהיית דרה בו, ובשעה שיצרתיך לא יצרתיך אלא לטיפה זו. מיד מכניסו הקדוש ברוך הוא לשם בעל כרחו. ;  ואיך , בערך תשעה חודשים מאוחר יותר, מכריח  מלאך האלהים את הולד לצאת לאויר העולם, בערך באותה טכניקה: לסוף מגיע זמנו לצאת לאויר העולם. מיד בא אותו המלאך ואומר לו באותה שעה, "הגיע זמנך לצאת לאויר העולם". והוא אומר לו, "למה אתה רוצה להוציאני לאויר העולם". אומר לו המלאך, "בני תדע שעל כרחך אתה נוצר, ועכשיו דע שעל כרחך נולדת, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא". ואינו רוצה לצאת משם, עד שמכהו ומכבה לו את הנר שהוא דלוק על ראשו ומוציאו לאויר העולם בעל כרחו. מיד שוכח התינוק כל מה שראה ביציאתו וכל מה שהוא יודע.]