החיים הם במקום אחר

שלום לכולם,

אחרי כל כך הרבה זמן שלא הייתי [שימו לב שחזרתי בדיוק חצי שנה ויום אחרי לכתי!],

אני מרגיש צורך לכתוב כמה דברי סיכום או פתיחה, לנאום איזה נאום...

הלכתי בגלל כל מיני סיבות, שאת רובן אני לא מבין . 

רגע! בעצם לא הלכתי!  פשוט הפסקתי  . 

רק לאחרונה אני מתחיל להיות מודע לפאסיביות ששוכנת עמוק בתוכי, וקובעת לי חלק גדול כל כך מהחיים. (סייעה לי בכך ידידה, שבעצמה סובלת מאותה פאסיביות, שכתבה לי: " קצת חבל לי שאתה נעלם... מתכנס לתוך הפסיביות שלך"). 

וחוצמזה, סיכמנו (אני ועצמי) שלא מדברים יותר על סיבות, שאין סיבות פרט לאלה שאנחנו מייצרים, שאינן  אלא סרח עודף, ושהעיסוק בהן מיותר.

בכל זאת.  פרט לעייפות החומר,  עמדה מאחורי הפסקת הכתיבה ד', איתה התחלתי קשר זוגי, לקראת יום העצמאות. (לפחות אני מתעקש בו לראות בו קשר זוגי לכל דבר, ואפילו אינטנסיבי. הגרסה שלה אולי תהיה שונה). 

ד' לחצה עלי בכל מיני רגעים ביממה למסור לה את כתובת הבלוג. כאשר סיפרתי לה מארועי יומי או עברי, אמרה "טוב, בטח אני אוכל לקרוא על זה בהרחבה ב- www hash hash com" (שזה, אם טרם הובן, שם החיבה שנתנה לבלוג שלי) וכאשר לא הקשבתי לה לדעתה כראוי, היתה אומרת "אתה צריך להבין שלי אין בלוג ב-www hash hash com  לכתוב בו כל מה שקורה לי". 

ברגע של חולשה – בטח כאב לי הראש והייתי עייף – נתתי לה את הכתובת לבלוג.  מאותו רגע, ועד הפרידה הסופית מד', היה לי קשה לכתוב פה, למרות שאני כבר מזמן לא חושף את עצמי במיוחד כאן, ולא כותב באופן יומני (אלא לעיתים נדירות כשנמאס לי פתאום לפרסם רק תרגילי כתיבה). 

אני עדיין מנסה להבין למה היה לי קשה.

ואולי זה לא רק שהיה לי קשה.  אולי הרגשתי גם הקלה -  המסך יורד, אפשר לרדת מהבמה.

זו ממש עבודה לכתוב כאן , לפעמים.

ועכשיו – כך הרגשתי – עלי להתרכז בדבר האמיתי, בחיים, ובקשר עם ד'.

מה עוד שהמקום הזה (אני מדבר על הבלוג שלי, לא על כל הבלוגים) הוא לא פעם פלרטטני – לא דבר טוב לזוגיות.

וכמו שנוריקו (כאן בחלון התגובות בבלוג איפשהו)  כתבה פעם, בערך: ברגע שאני (איתי, כותב הבלוג) אמצא זוגיות, לא יהיה יותר לדמות שלי [האבודה והמחפשת-תמיד – את זה אני מוסיף] מה לעשות כאן.

ואז  ד' זרקה אותי, סופית. לכלבים.  ואני חוזר אליכם בזנב מקופל בין הרגליים, כדברי ה-משורר.

[טוב, הפוסט גלש כרגיל (תמיד היה קורה לי בתקופה שהייתי מרתיח חלב על הגז. היום אני מסתפק בחלב קר).  אז החלק השני – ממש בקרוב!!!]