
-Two roads diverged in a wood"
,I took the one less traveled by
".And that has made all the difference
Robert Frost-
קבלת החלטות.
אחת הדילמות הגדולות בחיים שלי.
כל יום, יש בי התלבטות, איזו דרך לקחת.
גם אם זה הדבר הקטן ביותר.
והמחשבות מתרוצצות, "מה היה קורה אם הייתי בוחרת באפשרות השניה?".
"האם זה היה משנה משהו? בחיים שלי? בחיים של הקרובים אלי? בכל העולם?" אני מהרהרת לעצמי.
אבל מי אני שהחלטה שלי תשנה את העולם? אחת ממליארדים.
"ומה אם בחרתי באפשרות הלא נכונה? ומהי בעצם האפשרות הנכונה? מי מחליט?"-
זוהי חרטה.
זה בא עם קבלת החלטה, בין אם נכונה בפני החברה ובין אם לא.
זו הדרך של הלב שלך לומר לך, שבאמת יותר רציתי לבחור בדרך האחרת.
ואחרי שקיבלת את האפשרות, היא לא תיפתח שוב בפנייך.
ואתה תתחרט על הרגע הזה בעתיד, אולי לנצח.
אתה תיזכר יום אחד את בהחלטה המשמעותית הזו, ותחשוב לעצמך למה לא בחרת בדרך השניה, אולי אפילו יכאב לכמה רגעים.
ומה זה באמת היה משנה? כי בכל מקרה הגורל שלך הוא להגיע לנקודה בה אתה נמצא בזה הרגע.
קבלת החלטות.
כרוך בוויתור, דחייה. וויתור על אפשרות אחת, למען אחרת.
כשאתה יודע שאתה בוחר באחת, וייתכן שהשניה כבר אינה אופציה.
החיים לא יעצרו בשבילך שתחליט. זה הזמן, עכשיו, הוא עומד להיגמר.
ברגע שוויתרת על אחת, אתה חולף על פניה בדרך לכיוון האחרת.
וממשיך בדרך הזו, עד שאתה מגיע לצומת חדשה בחייך, קבלת החלטה חדשה.
חרטה זה כאב שיכול להימשך שנים.
לא משנה מה תעשו, איזו אפשרות תבחרו,
אל תרשו לעצמכם להתחרט עליה.
תחיו את החיים שלמים עם עצמכם, בלי חרטות.
גם אם זה צורך לבחור את הדרך הפחות פופולרית,
זו שתשמח אתכם, זו שתעשה את כל ההבדל.
לא כמוני.
אבל בתקווה... כמו אני החדשה.
♥