שלום,

מחר יום גדול!

אתם לא מאמינים כמה חיכיתי ליום הזה!

זה כמו חלום שהתגשם, אולי זה חלום אבל לא כמו מה אני ארצה להיות בעתיד.. אבל זה חלומי לחזור לשם.

כפי שאתם לא יודעים [חעחע] גרתי בכפר סבא 7 שנים. עד כיתה ד', ומאז עברתי לגור באילת.[וכן, אחת הסיבות-אינטיפדה.]

שמרתי על קשר הדוק עם כמה וכמה חברות שלי משם,

התחיל החופש,

משעמם וזה..

שאלתי את החברה שלי משם [אור] אם היא רוצה לבוא לישון אצלי.. והיא לא יכלה,

ואז עלה רעיון מבריק שאני אבוא לישון אצלה!

ישר עניתי בחיוב.

אתם יודעים, לפעמים, אני חולמת בלילה שאני הולכת בבצפר וברחובות ליד איפה שהייתי גרה.

אני ממש מתגעגעת למקום עצמו, למרות שדי טוב לי פה.

בתור אילתית גאה ולא פאקצה אני חיה בארץ ישראל אך עדיין כל השמועות האלה על התרעות לפיגועים ופיגועים עצמם די מחרישים את האוזניים שלי ושלנו,

אנחנו לא חיים בתוך זה כמוכם, אנחנו טפו טפו בשקט שלנו.

כשאנחנו באים למרכז הארץ אנחנו מפוחדים,

מפחדים לנסוע באוטובוסים,

להיות בקניונים,

ובכלל להסתובב.

אני באה מחר לאורושקה, קצת מפוחדת [נ"ל]

אך נרגשת!

לראות כמה אנשים שחשובים לי, אור ומור!

ואת העיר שוב, אחרי שנתיים כמעט.

[כפרסבא אולי בשבלכם זה לא מציאה, בשבילי זה כן!]

וגם בנוסף לכל,

רומנג- ידידי

טס איתי יחדיו לשם,

לא נשן ביחד [חחח] אך גם שם נהיה ביחד,

[ובטח כל האנשים מפה יגידו "מה הם נסעו ביחד, כל הזמן הם ביחד" ויבוא איזה גאון אחד

ויגיד "אני בטוח שהם חברים"- כרגיל]

אבל לאלאלא שום אוהבים ושום חברים

תקנאו, אנחנו נהנה.

אורושקה,

מחר!!!

אוהבת את כולכם וגם את הקנאים שקוראים את הפוסט ומזילים ריר,

R שם לחיים