היי =)
אתם בטח שואלים את עצמכם מה לעזאזל הכותרת הזאת?
כן, תתפלאו, אבל זה גם מפתיע אותי שאני מספרת על זה.
אז הכל התחיל בזה שיש לי חברה טובה [אסטר] כבר 6 שנים ובכל פעם שאני מגיעה אליה אנחנו חייבות לעשות משהו עם עצמנו שקשור להתחרפנות או מידי פעם גם לדברים מגעילים עוד יותר..
לפני כמספר חודשים נפגשנו שתינו נס להרגלינו עם העוגיות הטעימות שאמא שלה מכינה וקראנו עיתון כמו שתי זקנות, כשלפתע גילינו מתכון של עוגיות שוקולד ציפס. [שוקולד ציפס? עוד נראה מה יצא מזה..:|]
החלטנו לנסות להכין את המתכון לעוגיות והתחלנו..
שמנו את כל הרכיבים, וזה כולל חמאה מומסת והתחלנו להקציף.
בעין שלנו זה היה נראה לא טוב, לא כמו איך שעוגיות אמורות להראות לפני שמכינים אותן לתנור אז החלטנו להוסיף עוד מהחומרים.. רק שלא שמנו לב כנראה מה הכנסנו לשם :|. [החקירה עוד נמשכת ביננו מה הכנסנו לשם!]
בקיצור ולהעניין יצא משהו שממש דומה לעוגת בוץ.. ושלא תתעמו מה יצא לנו ממנה. תחסכו את זה מכם! ~טפוי~
וכן, בשבוע שעבר מצאנו במגירה במטבח מתכון ישן של אמא שלה שכבר היה צהוב מרוב שהיה ישן והחלטנו לנסות, הפעם המתכון היה של עוגת שוקולד קלה.
שמנו את הרכיבים והכל.. הכנסנו לתנור.. הוצאנו!
אסטר טעמה ראשונה וכמעט הקיאה את זה, אני אחריה ודווקא היה טעים. [היא טעמה מהצד וזה באמת היה זוועתי מה שהיא טעמה, מודה!].
תתפלאו!
היום, בדיוק שבוע אחרי הכנת העוגה המון אנשים החמיאו על העוגה, יצא טעים, בואי נכין שוב!
ובנוסף להכל- אתמול העוגה נגמרה!
מסקנה: זה שפעם אחת לא יצא טוב, לא נורא אל תתיאשו, אולי בפעם הבאה תצליחו!
[תעשו טובה, אל תנסו להכין את העוגיות האלו!]
תודה שהקדשתם מזמנכם כמה דקות לקריאת הפוסט.
R
בבלוג זה
בכל הבלוגים
