מתחת לשמיכה

תמיד עולות מחשבות משונות.

הרוח שבחוץ

מעיפה את כל גרגירי האבק

שמפריעים לאיזון הנשימה

ולאט לאט הכל נהיה ברור יותר.

אבל הגוף מצומרר מהקור

ומהאפור ששורר בחוץ שעות רבות

ונרתע מלהביע רגש

כדי לא לקפוא באמצע. (אולי מהפחד?)

אז מזה נובע החיבור העז לחורף?

אולי החורף הזה אני אתאפס ואבין שאין דבר שיוכל לעצור בעדי

ואלחם עד הסוף.

אולי...