אחרי חודש בערך, מצאתי כמה דקות לספר, או יותר נכון לסכם פרק זמן.

זמן שעבר, 12 חודשים שלמים.

מ2007 ל2008 המספרים הם לא נותני המשמעות, אל כל רגע שבתוכם דווקא כן.

כמו להגיד מילדות לבגרות, אבל זה יותר מבגרות א' לבגרות ב'- כאילו עוד שלב קדימה.

היו רגעים שהיו על סף ההשברות

ורגעים מדהימים ומלאי תקווה.

הייתי יושבת וחושבת אם להתקדם צעד קדימה

ובסוף הולכת 2 אחורה... כרגיל, אני.

בסופו של דבר לומדים ששינוי הוא הפתרון היחיד, בלעדיו האי וודאות תמשך ולא תפסק.

זה לא פשוט כמו שקל להגיד, אבל לפחות בסיס לשינוי ורצון יש, אז מנסים לזרום עם זה קדימה.

עבדתי ודווקא הספקתי המון דברים, הכרתי אנשים מדהימים, עשיתי דברים שלא הייתי חושבת שיקרו,

או בכלל לא חשבתי שיש דברים כאלו.

ובלי יותר מידי פירוטי מי ומה פשוט אני מרוצה כי זה מה שהיה והגיע הזמן להתקדם הלאה.

שתיהיה לכם אחלה 2008.

(: