זה הזמן להתחיל במלאכה!
ניו-יורק, פרק ראשון!!
Enjoy reading!
"כן, אני יודעת! את לא מאמינה מה היא אמרה לי!" אמרה אליסון לחברתה שיר.
"מה היא אמרה לך?" שאלה שיר במתח.
"היא אמרה לי ללכת לקנות במקום אחר!"
"מה?!"
"כן! רק בגלל שאמרתי שהחולצה שהייתה על הבובה היא איומה!" אמרה אליסון, מופתעת בעצמה מיחס המוכרת כלפיה.
"אל תדאגי, את לא תראי אותה יותר." ניחמה אותה שיר.
"מה? למה? את מתכוונת להתנקם בה?" שאלה אליסון בקול זדוני.
"רעיון טוב, אבל לא. החנות נסגרת וחוץ מזה עוד שבוע הלימודים מתחילים." אמרה שיר.
"אז? מה הקשר בצפר?" שאלה אליסון בבלבול.
"אין זמן! אומרים שהשנה נסיים ללמוד כל יום ב-4!" אמרה שיר.
"הגזמת..." צחקה אליסון. "טוב, נפגש מחר."
"ביי."
"אמא, אבא, חזרתי!" צעקה אליסון ברחבי הבית.
"ומה אני? עז?" שאל אחייה התאום אדם.
"מה, לא ידעת?" נפעמה אליסון בציניות רבה.
"טוב שהגעת, שבי." אמרה אימה מהסלון.
"מה קורה? מה, עוד אסיפה משפחתית?" שאלה אליסון, מתיישבת על הספה. "אני לא שברתי את האגרטל! אדם עשה את זה!"
"שקרנית!" צעק אדם, זורק לעברה כרית.
"ילדים, תרגעו. אני ואבא רוצים להודיע משהו." אמרה אימם.
"תהייה לי אחות?!" שאלה, שמא קבעה, אליסון.
"לא..." אמרה האם שעה שאביהם משתעל.
"אתם לא תלמדו בבית הספר שלכם..." החלה האם לומר.
"יש!!!! אין לימודים!" צהל אדם.
"יש לימודים...אבל לא פה." אמרה האם.
"אני לא מבינה. איפה נלמד?" שאלה אליסון בבלבול.
"בארה''ב. ניו-יורק ליתר דיוק." אמרה האם במהרה.
פיהם של האחים נפערו. הלסת נפלה ונשברה. שקט שרר בבית.
"אנחנו עוברים לניו-יורק?!" שאלו האחים בלהקה, שוכחים את היותם אוייבים בנפש.
"מה עם העבודה שלכם?" הוסיפה אליסון.
"או זה. טוב, אתם תהיו בניו-יורק ואנחנו נשאר בישראל." אמרה האם.
"לבד?! בניו-יורק לבד? זאת אומרת שנהייה בפנימייה?" החל אדם בסצנת הרגשות שלו.
"לא, תהיו עם מייקל, איתו בדירה." אמר אביהם.
"מתי?" שאלה אליסון בשקט.
"עוד 12 שעות". אמר אביהם.
============================במטוס======================================
"אני לא מאמינה שהם שולחים אותנו לניו-יורק!" אמרה אליסון.
"אני יודע. ועוד אצל מי נהייה, אצל מייקל!" קיטר אדם.
"מייקל, זה עוד החלק הטוב אב..." אמרה אליסון, אך אדם קטע אותה.
"מה טוב במייקל?" כעס אדם.
"נתחיל בזה שהוא אח שלנו, הוא מכיר את האיזור ויעזור לנו." קבעה אליסון.
"נסיים בזה שהוא עזב לפני 5 שנים, לא אמר להתראות, לא כותב והוא בקולג'!" כעס אדם על אחותו והמילים שנשמעו לו שגוייות.
"טוב, לא אמרתי שיהיה קל." אמרה אליסון, קובעת את מבטה בחלון המטוס ושוקעת בחלומות. "יהיה בסדר.." לחשה.
זה היה הפרק הראשון. מקווה שאהבתם!
תגיבו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
!It's Just Me!