 ~הרוח מרחם עלי ולא אומר מילה~
|
כינוי:
KissFromARose בת: 38 תמונהפרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2009
ואת... ואת הכל אהבתי בך, מהרגע הראשון. את השם שלך, הנפלא שלך, ואת הסיבה שזה השם שלך. בת הים הקטנה שלי. אפילו שזה לא כינוי שאת אוהבת... את איך שכאן, בתגובות שהשארת, גרמת לי לרצות להמשיך במה שעשיתי ועודדת לא לוותר. אהבתי אותך כבר אז, שהיית רק ה"ילדה" שהגיבה, אותה ילדה שצירפה אותי ככה סתם למסנג'ר והשיחה איתה קלחה מהרגע הראשון. את הילדה המתוקה שסימסה לי שהקבוצה שלה זכתה באליפות, ביום שחגגתי בו יום הולדת, והדיכאון שיש לפני כל יומהולדת פשוט נמחה כשקיבלתי את ההודעה ממך. את הילדה המקסימה שאיחלה לי יום נעים ו"לאביו בובי" כשרק דיברנו כמה ימים במסנג'ר, את ה"ילדונת" שניזכרה אחרי כמה דקות שזהו יום ההולדת שלי והייתה הראשונה לברך אותי באותו היום, בניסוח שעדיין עושה לי צביטה בלב ופתחה לי את השנה בצורה שלא יכולתי לחלום עליה אפילו. כבר מותר להגיד שהייתי צמאה לאהבה חדשה ואת פשוט הגשמת את כל המשאלות הכמוסות שהיו לי לגביה? משיחות זורמות דרך כאב משותף והכל מתובל בחוש הומור דומה ומוזר. לפני שהכרנו, אחרי הכאב הנוראי הזה שהיה בי, היכרות חדשה נראתה לי כמו עול. אחרי הכל מי יוכל להתחרות בהיכרות של שנתיים וחצי, של שירות צבאי משותף, של מגורים משותפים, מכרים משותפים וחיים חופפים? למי ארצה לספר הכל מחדש? למי היה כוח לזה בכלל? ואז את הגעת. וזה היה פשוט. פשוט מתאים. היה חוסר בטחון, היו רמזים כפולים, אבל הכל התאים. הכל גרם לעוד ועוד פרפרים. איך משיחת טלפון אחת אפשר להתאהב בבנאדם? איך כבשת בקלות? איך הפכת אותי להיות רק שלך כל כך מהר? כל כך בקלות? הקסמת אותי. את עדיין מקסימה אותי. עם כל הדברים הטובים שחווה איתך. עם כל הדברים הפשוטים שאנחנו עושות יחד ומביאים לי אושר גדול, אינסופי. שום דבר לא נראה איתך מובן מאליו. הכל מיוחד, הכל כאילו נחווה מחדש.
אני אוהבת אותך, אוהבת את מה שיש לנו, אוהבת אותנו יחד.
| |
|