לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

It's just anther brick in the wall


נולדתי התבגרתי ועכשיו אני פה... חבל לא?

כינוי: 

בן: 34

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 




הוסף מסר

2/2008

דיברתי איתה..


יותר נכון שלחתי לה אימייל...

זה מה שכתבתי לה:

"מה שלומך?

יו כמה שזה נדוש לכתוב מכתב כזה חחח

ישבתי וחשבתי... איך להגיד לך את זה... ישבתי וחשבתי ולא הבנתי איך אפשר והחלטתי להגיד לך את זה בפנים...  וניסיתי  היום ניסיתי (יום שני) .. חשבתי להציע לך לצאת איתי לאיזה סרט אוו משהו... ואז נזכרתי שרשמת לי האמייל שלך  אז חשבתי פשוט לשלוח מכתב..

אף אחד באמת לא מבין עד כמה.. אפילו אני לא מצליח להבין עד כמה אני אוהב אותך..

חשבתי אולי יכול להיות בינינו משהו..."

היא לא שלחה לי עוד מכתב בחזרה והיא לא דברה איתי.. אני לא מאמין שהיא תיקרא אותו בכלל... לא יודע.. לדעתי אין לה בכלל זמן... אבל אני מקווה לטוב.. באמת שכן. כמה שאני נישמע פסימי.... אני באמת אופטימי לגביה.. למרות שהיא גדולה ממני בשנה... למרות שהיא הייתה חברה של איזה ערס מהיישוב שלנו...

 אבל היא הייתה איתו בדיוק שבועים (לפי מה שהיא אומרת)  אז לא אכפת לי יותר מדי... אבל עדין.. ערס.. חחח

מעניין מה יהיה... מעניין מה היא תגדי לי.. מעניין אם היא תגדי לי כןזה יהיה מעולהה...

מעניין מה יקרה אם היא תגדי לי לא.. אולי היא תרצה שנמשיך להיות ידידים... אוו שהיא לא תרצה איתי בקשר בכלל... למרות שלא ניראה לי...

 

I'm crazy crazy for feeling so lonely I'm crazy crazy for feeling so blue
I knew that you'd love me as long as you wanted
And then some day you'd leave me for somebody new
Worry why do I let myself worry wondering what in the world did I do
I'm crazy for thinking that my love could hold you
I'm crazy for trying and crazy for crying and I'm crazy for loving you
I'm crazy for thinking... 

 

זהו חברה אני מקווה לטוב ואתם מוזמנים להגיב לי..

נכתב על ידי , 26/2/2008 18:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



strange days


 

אז מה עושים עכשיו?

מה אני עושה עכשיו בקשר לרותם? מה עושים עכשיו בקשר לגיטרה החדשה לאן ממשיכם?

בואו ניראה קודם מה קורה עכשיו:

1) אני אוהב אות רותם אבל אני פחדן מדי כדי לספר לה על זה

2) אני רוצה גיטרה חדשה אבל אין לי גרוש ואבא ל רוצה לעשור לי עם זה

3) חייב להשתפר במט' אני חייב לעבור את הבגרות

 

 

אז ככה מטפלים בדברים האלה צעד אחרי צעד...

 

לגבי רותם צריך לראות עם אני באמת אוהבת אותה ואני באמת רוצה להיות איתה ורק אז אני חייב להפסיק לפחד ולדבר איתה... אתם מבינים? אם לא תקראו שוב ואולי אז תבינו...

 

לגבי הגיטרה יש לי כמה אופציות.. אני יכול לדבר עם אבא ולראות מה אפשר לעשות.. אני יכול להסביר לו שאני חייב גיטרה חדשה  כדי להשתפר.. הגיטרה שיש לי עכשיו היא ממש מחורבנת ואני לא מצליל להוציא ממנה סאונד אני יכול להגיד לו גם שאני רוצה גיטרה ליומהולדת שלי.. ואם הוא לא יסכים אני פשוט יגיד לו שלא יגיד לי מזל טוב...

 

 

לגבי מט,... אני חייב פשוט להשטלת על עצמי אני חייב פשוט להוכיח  לעצמי שאני יכול... אני ידבר עם ניסים לגבי זה אני ידבר עם לימור אני ידבר עם אנשים..

 

זהו שיר לסיום של הדלתות

 

 

Strange Days
   The Doors


Strange days have found us
Strange days have tracked us down
They're going to destroy
Our casual joys
We shall go on playing or find a new town
Yeah!

Strange eyes fill strange rooms
Voices will signal their tired end
The hostess is grinning,
Her guests sleep from sinning
Hear me talk of sin and you know this is it
Yeah!

Strange days have found us
And through their strange hours we linger alone
Bodies confused
Memories misused
As we run from the day to a strange night of stone

נכתב על ידי , 18/2/2008 21:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האם כדי לי לקנות לרותם מתנה? אוו רק לתת לה מכתב..


אוי אני יקנא לה גומי? זה יכול להיות אחלה פיתרון מה נקנה לרותם? אולי לעידית יש אישה פותרון מעניין אולי טבעת שהיא מוכנה לתרום אוו אולי רעיון אחר.. שווה לשאול מקסימום אני יקנא לרותם גומי בקניון אוו משהו אחר...

כתבתי לרותם מכתבב אבל לדעתי הוא לא משהו אבל בכל זאת אני יתן לה אותו ניסיתי לשנות אותו אבל אני פשוט לא מוצא את המילים


היום למדתי להעריך את המחנכת שלי יותר טוב...

היום היינו ביד ושם, היה כל כך קשה מבחינה נפשית אבל למחנכת שלי היה הרבה יותר קשה היא ממש בכתה. יש לה ילדים בגיל שההורים שלה היו בשואה.. .רציתי לחבק אותה.. יו היא כל כך בכתה.. אבל לא יכלתי כי היא המחנגת שלי וזה... אבל אמרתי לה שעכשיו אני יודע שיש לי שתי הימאות... היא כל כך שמחה.... רק עם יכלתי לחבק מישהו ולדעת שהחיבוק שלי באמת עוזר לה.. ..

 

פוסט קצר היום.. כי אני ממש עייף.. יאללה ביי ותגיבו ..

 

נכתב על ידי , 13/2/2008 17:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

842
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לin the flash אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על in the flash ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)