הקטע הבא ישרת נאמנה את הקיצ'ים שביננו וייתן להם נקודת הסתכלות לעבר התקופה המדהימה שעוברת על הילדה הכי פחות קיצ'ית שקיימת.

זה קרה,

אחרי שבועיים וחצי של היכרות אישית החלטתי ללכת עם זה ולא לנסות לשחות כנגד הזרם.

למרות שאף אחד לא באמת תמך ואמר לי ללכת על זה

בכל זאת, החלטתי לנסות.

הוא בא אליי באיזה יום שלישי אחד בחופש. אחרי שאנחנו עובדים ביחד 10 שעות ביום.

הוא טען שלא נמאס לו לראות אותי.

ואני, קרה כמו קרח. לא מוכנה לשמוע, מנסה להתרחק כמה שיותר מהבחור שכביכול הרס לחברה שלי תקופה שלמה שלא תשכח ממנה בחיים.

לאחר כמה ימים, ניסיתי לבחון את ההתרחשויות האחרונות ולנסות להבין מה בעצם קורה, איך להתמודד עם המצב הזה ש"נקלעתי" אליו.

והוא, לא מוותר.

עוד פגישה ועוד אחת. עד שיום אחד מצאתי את עצמי יושבת מחובקת איתו אחרי 8 שעות שהוא אצלי בבית.

ואז הגיע המשפט הזה, שרציתי כל-כך להמנע ממנו. אבל עם זאת, חיכיתי לו כל-כך.

"אז עכשיו אנחנו ביחד?!" הוא שאל את זה בכנות מוחלטת. הסתכל עם העיניים העגולות שלו והחיוך הקטן החצוף שלו.

בכל מקרה,

לאחר התלבטויות קשות מאוד ולילות שלמים ללא שינה

החלטתי שלמרות החברה שלי שהייתה חברה שלו (סיטואציה לא פשוטה בעליל)

אני אתן לזה צ'אנס, ואני אפילו אלך ואדבר איתה.

הופתעתי לגלות שדווקא היא, יותר מכולם, תמכה בי וחיזקה אותי שזה הדבר הנכון לעשות.

עכשיו עברו כבר 3 שבועות.

אני בעננים.

אין מילים שיתארו את מה שעובר אצלי בראש כשהוא לידי.

קהות חושים ביחד עם צלילות מופתית.

כאילו שלא הכרתי את הצד הזה בעצמי.

אני מוצאת את עצמי יושבת וחושבת עליך דור, כמעט בכל חמש דקות שעוברות

ואני יודעת שגם אתה.

כי ברגע שאמרת לי שאני היחידה שבאמת אהבת אותה, ממש האמנתי לך.

וברגע שליטפת לי את היד והסתכלת לי בעיניים למשך 10 דקות שלמות, הבנתי שגם אני אוהבת אותך.

ובאמת, אני לא צריכה יותר מזה

אני  יודעת שזה הכי נכון שיכול להיות

כי להיות מאוהבת זה לשים את בן הזוג במקום הראשון

בין אם זה לתת לו את כל עולמך

ובין אם זה לחשוב עליו במיטה, 2 דקות לפני שאת נרדמת

וזה דור שלי

אותו הדור שנמנעתי מלהתקרב אליו בהתחלה.

ועל זה נשתה לחיים ונאמר

"what goes around-comes around"

דור, אני אוהבת אותך!!