"האנשים הכי קרובים אלייך תמיד יהיו רחוקים ממך"

שבוע שעבר נידמה לי זה היה.

שיחה אצל היועצת בבצפר עם המחנכת, בשביל שפאקינג תוציאו לי מכתב המלצה לאבחון..

הייתי בטוחה שזה יקח רק כמה דק' ולא יגלוש לחצי שעה +

השיחה באמת הייתה כמה דק' על העניין של האבחון.

שאר הזמן הלך על הבעיות בבית

ההורים עד כמה שהבנתי גרושים רשמית, פעם שעברה הם היו בתהליכים במשך שנתיים +

לחיות עם אבא זה לא דבר קל, במיוחד כשיש מלא חומר להשלים - דבר שאני לא ממש עושה, גיליתי את הספרים של דמדומים ואני פשוט לא מפסיקה לקרוא אותם.

והחוסר שהות אצל אמא אפילו אם זה רק לראות אותה גם לא מביאה מצידה התייחסות נעימה או לפחות מעודדת אחרי מה שאני צריכה לעשות אצל אבא..

מנקה זה היה ברור שהוא לא יביא, יש אותי הרי לא? - סביל איכשהו פעם בשבוע לחטוף עצבים מטורפים על שואב אבק שכבר צריך להיות עכשיו באיזה פח זבל או בים.. להתעצבן שכמה חומר ניקוי שאני שמה בדלי הריצפה אפעם לא נראית לי מספיק נקייה, אה כן ולהתעסק עם האסלון והמקלחת שלי כל פעם., כל זה איכשהו סביל פעם בשבוע..

מדיח גם איכשהו סביל, כל עוד אני לא צריכה להיות היחידה שעושה אותו, מה שלא ממש קורה אלה אם כן אני ממש לא מתייחסת לבקשה של אבא או פשוט שוכחת ואז כמובן אני מקבלת את התיסכולים והקריזות שלו שהוא לא רואה את הנכדה שלו כי הבן שלו דפוק כן אבא אבל אתה יותר, בתכלס אני לא ממש מתפלאת למה הוא גם בקושי רואה אותה, אחרי הכל זה אבא וזה כבר סיפור מורכב ארוך אחר..

הכלבה הייתה רצון שלו, זה שהיא טיפשה ושיש לה אופי משלה והיא סה"כ בת 5 חודשים עכשיו ועושה בעיות זה לא הבעיה העיקרית שלי.

הוא לא רצה רועה גרמני, הוא הביא אחד, בסיכומו של דבר בעיה שלו, למרות שהיא איכשהו שלי וכמו שזה נירא היא מקשיבה לי יותר מאשר לו.

במשך איזה 20 דק' אם לא יותר הייתי עם דמעות בעיניים שכמובן יצאו, לפחות הדבר עזר לי איכשהו להתקרב למחנכת שלי כי בתכלס היא חמודה והכל וזה רק יעשה לי טוב, היועצת, טוב נו עוד יתרון קטן, אולי עכשיו כל המורים ידעו שיש לי בעיות בבית ויעזבו אותי קצת בשקט..

שבוע שעבר קניתי ביום שני את הספר השלישי של דמדומים בעברית, אחרי שכל חנוכה ישבתי וראיתי את הסרט הראשון והשני בלי הפסקה הייתי חייבת לדעת מה קורה בשלישי..

סיימתי 500 ומשו עמודים תוך 3 ימים, 1 מהם יצא על יום שלישי, יום של חווה שלא הלכתי כי רציתי ללמוד למתמטיקה מה שכמובן לא יצא וישבתי וקראתי את הספר, חנונית שכמוני כןכן..., רביעי גם ככה לא הייתי במבחן כי היה תור אצל גניקולוגית אחת, ושמה עם כמות הזמן שחיכינו ישבתי וקראתי.., חמישי היו לנו השלמות לציור והייתי אמורה להיות בבצפר עד 6 בערב, בסוף היא שיחררה ב-5 והעבודה יצאה סבבה :]

אתמול אחרי קצת יותר משבוע שלא הייתי בחווה רכבתי על החמור שלי :]]

הרכיבות האחרונות עליו היה הדבר הכי טוב שקרה לי בזמן האחרון, פשוט ככה.

וגם אתמול, הייתי רוצה להגיד שזה כמו עם טוס אבל בחיים לא יקרה לי עוד דבר כמו איתה, אני לא חושבת שיש יצור בעולם הזה שאני עוד אהיה מסוגלת לאהוב כמוה, פשוט אין.

אבל הוא הולך ומתקרב, ואני כבר התאהבתי בסוס הזה, כמה שהוא דפוק וטמבל, אחרים לא רואים ומכירים אותו כמו שאני מכירה אותו, אותו הדבר לגביה..

ועכשיו אני רק מחכה למחר, כשלפני השיעור יש לי הרבה זמן אבל לא מספיק בשביל לרכב על עוד סוס לפני השיעור..

אז יהיה לי זמן איכות איתו קצת לשם שינוי הרבה זמן לא היה לי..

או שאני פשוט אשב ואקרא עוד בספר השני :] כי אחרי השלישי כבר סיימתי את הראשון ואני בשניXD

כשאותו נסיים נעבור לרביעי באנגלית, כי עד שיוציאו לו תרגום אני כבר אוכל לסיים אותו באנגליתXD

עוד חודש בערך הגרמנים באים, זה מצחיק אבל כולם לא מאושרים מהעניין ולאף אחד אין כוח אליהם XD

יהיה משעשע ומעניין זה בטוח.

זהו עד לפה..

תהנו לכם בסילבסטר מה שתעשו ולא תעשו.

עמית