בניגוד לעצתם של כל "מביני העניין" היגשתי תביעה ייצוגית כנגד מפעל הפיס ע"ס 590.000.000 ש"ח בתואנה
שאת משחק הצ'אנס - הנערך 6 פעמים ביום - הוא מכוון ביודעין למכורים להימורים, וזאת, בניגוד לחוק הגנת
הצרכן האוסר ניצול מצוקתו של צרכן (כפי הנטען ובראיות: כ-95% מהכנסות הנתבע ממשחק הצ'אנס נובעות
מהשקעות המהמרים הכפייתיים שהתמכרו למשחק).
"בניגוד לעצתם" כיוון שלדעתם - ואפילו האמת שאיתי צועקת לשמים - אין לי כל סיכוי להיתמודד מולם בשדה
המשפטי לאור הכח האדיר והמיומן שהוצב כנגדי (31 עורכי דין במשרד מהגדולים בארץ), ובפרט, שמחוסר
אמצעים כרוני המאפיין כל מהמר, - אני נאלץ לטעון בעצמי ללא עזרת עורך דין כבא כוחי.
אולי צדקו ה"מבינים", הזמן יגיד. נכון להיום, במאות דפים שבהם עשרות תקדימים וראיות כביכול אותם הגיש
הנתבע לבית המשפט, הוא מנסה למנוע בכל כוחו את התביעה מלעבור אף את הסף בטענות מיקדמיות. הוא
יודע שאבוי לו באם אצליח להגיע לשלב הראיות.
חששו אינו נובע רק מהנושא הפרטני שבתביעה. הוא יודע שזו בהכרח תחשוף את פרצופו האמיתי. את העובדה
שבניגוד לתכלית הקמתו בזמנו, הוא הפך להיות מעין תמנון חסר שובע הרואה חובה לעצמו ללקט את פרוטתם
האחרונה של הנזקקים והחלשים הנופלים ברשתו, שהשפעת שטיפת המח האדירה מוציאה כ-3 מיליארד ש"ח
מידי שנה מן העשירון התחתון דווקא, שאין ספור ילדים הולכים לישון רעבים וללא פיגמה בגינו, שהמעשים
הטובים אותו הוא עושה (כ-450 מיליון בלבד מושקעים מהכנסה של כ-4 מיליארד ש"ח בשנה) הינם "מנטרה"
וכיסוי ת.. שהינו לעג לרש, שלכל משחק ומשחק קהל יעד ספציפי (להוציא את הלוטו) הנתון במצוקה כלכלית
או אחרת (בפרט: 16 משחקי חיש-גד בו זמנית שנועדו לאותה אם עלובה שאינה חולמת על הפרס הגדול, כל
שהיא רוצה הוא מאה-מאתיים ש"ח למלאות פעם את המקרר, גרדה, והופ.. הלכו גם הלחם והביצים).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: