פרק 24

"באתי לבקר"

אנה חייכה והרשתה לעצמה להיכנס פנימה.

"איימי יודעת שאת פה?"

"לא, זאת הפתעה"

"אני לא חושב שהיא תשמח"

"למה לא?"

"אחרי כול מה שקרה, אני חושב שהיא הייתה מעדיפה שתישארי בפנימייה"

"אני עושה מה שבא לי"

אנה חייכה והתיישבה על אחת מהספות.

"וחוץ מזה, אין לך כבר מה לדאוג, אני כבר לא בעניין"

היא הדליקה את הטלוויזיה.

"טום, אתה יודע איפה מלני?"

ביל ירד מלמעלה כשפתאום שם לב לנכחותה של אנה.

"מה היא עושה פה?"

"היא באה לבקר"

"לבקר בלי להודיע קודם?"

"כזאת אני, מפתיעה!"

אנה קמה בחיוך לעברם של הבנים.

"יו איך שכחתי!"

היא התקדמה לכיוון הדלת ופתחה אותה.

"בואו"

היא אמרה ונכנסה פנימה חזרה כשאחריה מתקדמות לתוך הבית קריסטינה וסנדרה.

"בית יפה"

"זה כבר מוגזם! ממש לא.."

"מה אתה מתכוון לסלק אותנו?"

"לא, רק לבקש ממכן יפה ללכת להיות במקום אחר"

טום חייך לעברן חיוך ציני.

"לא מצחיק"

אנה עשתה פרצוף עצבני לעברו של טום.

דלת הבית נפתחה ומלני ואיימי נכנסו, כול השקיות נפלו להן מהידיים כשהן ראו את אנה, סנדרה וקריסטינה עומדות בתוך הבית.

"מה אתן עושות פה?!"

"באתי לבקר אותך אחותי!"

אנה חיבקה את איימי.

"אנה! זה לא מצחיק!"

איימי התנתקה ממנה.

"תחזרו לברלין"

"לא רוצות, עד שהגענו לפה אין סיכוי שאנחנו חוזרות! וחוץ מזה, קנינו כרטיס להופעה מחר בברלין"

חייכה קריסטינה והסתכלה על ביל.

"זה ממש לא מקובל עליי, אנה, תחזרי לפנימייה!"

"מה הבעיה שלך שאני אהיה פה? את יכולה להירגע, אני כבר לא בעניין שלו"

אמרה והצביעה על טום.

"זה לא העניין"

"זה כן איימי! את הרי כל הזמן פחדת שאני אגנוב לך אותו, אז תירגעי כבר!"

"אחרי ההופעה, אתן חוזרות לברלין ברור?!"

"כן, כן, מה שתגידי... אז איפה אנחנו ישנות?"

"יש חדר אורחים למעלה, אני הראה לכן אותו.."

מלני ישר קפצה על ביל והלכה יחד איתו למעלה, אין סיכוי שהיא משאירה אותו איתן לבד.

"יו! אני לא יודעת מה אני אעשה לה!"

איימי התעצבנה והתיישבה על הכיסא.

"אני חושב שאלה שלך..."

טום התקדם לעברה של איימי עם השקיות.

"תודה"

היא חייכה לעברו ולקחה את השקיות.

"תירגעי, בקרוב הן ילכו.."

טום עמד מעלייה וליטף את פנייה בעדינות, הוא התקדם לעברה באיטיות שפתאום נשמעו קולות.

"אנחנו הולכות להסתובב! להתראות!"

אנה צעקה והבנות יצאו מהבית.

"אנחנו הולכים לגוסטי וגיאורג, להתראות"

מלני וביל חייכו לעברם מפתח הבית, הם פתחו את הדלת ויצאו.

"אז מה... נשארנו רק שנינו"

טום עשה גבות לאיימי והיא צחקה.

"כן הא.."

היא נעמדה והתקרבה עליו באיטיות, היא קירבה את פנייה לשלו, היא הרגישה איך הנשימות שלו מתגברות מרגע, לרגע, היא הצמידה את שפתיה לשלו והם התנשקו נשיכה ממושכת שהפכה מהר מאוד לנשיקה צרפתית סוערת, טום הרים אותה על הידיים והתקדם איתה לעבר החדר שלו, הוא השכיב אותה על המיטה בעדינות ונשכב מעלייה, לא מתנתק לרגע משפתיה, היא פתחה לו באיטיות את המכנס והורידה אותו בזמן שהוא הוריד לה את החולצה, מנשק אותה בכול הגוף, היא הפשיטה ממנו את החולצה והפכה אותם, היא נישקה אותו והתחילה לרדת למטה, מורידה ממנו באיטיות את הבוקסר, טום הפך אותם שוב והמשיך לנשק אותה בזמן שהוא מוריד לה את החולצה והחזייה, הוא נישק אותה בצוואר ובחזה, יורד למטה באיטיות, רגע לפניי הוא הסתכל שוב למעלה, היא חייכה עליו והנהנה בראשה להסכמה, הוא הוריד לה באיטיות את התחתונים, הוא עלה למעלה והמשיך לנשק אותה, היא הרגישה אותו בתוכה, היא לא האמינה שהרגע הזה הגיע, היא חלמה עליו כול החיים שלה...

"אני אוהבת אותך"

היא לחשה לו בשקט.

"אני יותר"

_

"מה איפה טום ואיימי?"

"נשארו בבית"

"לבד?"

"כן"

"אני לא רוצה לדעת מה הם עושים שם"

גוסטאב צחק וג'סיקה נתנה לו דחיפה.

"לא יפה.."

"זה לא יפה, אבל את מאוד יפה"

גוסטאב חייך לעברה וחיבק אותה במותניים.

"כמה יפה?"

"הכי בעולם.."

"באמת?"

ג'סיקה חייכה במבוכה.

"באמת"

הוא הצמיד את שפתיו לשלה ונישק אותה נשיקה ממושכת.

_

"להתקשר או לא..."

גיאורג ישב על המיטה עם הפלאפון בידו.

"טוב, אני מתקשר"

הוא חייג את המספר וחיכה בסבלנות על הקו.

"הלו?"

הוא שמע את קולה של סשה מהקו השני.

"סשה?"

"גיאורג!"

היא אמרה בשמחה.

"איך זיהית אותי?"

"אני תמיד מזהה אותך"

"רציתי לדעת אם את רוצה לצאת.. ה..הערב"

"אתה רוצה להיפגש איתי עכשיו? אני פנויה פשוט"

"אוקיי, אין בעיה, איפה?"

"בבית קפה שהיינו בו לפני כמה ימים"

"אוקיי, אני עכשיו יוצא לשם"

"סבבה, ניפגש"

הם ניתקו את השמחה ולגיאורג עלה חיוך ענק על הפנים, הוא התחיל להתארגן במהירות, התקשר לאחד מהשומרים לבוא עם המכונית.

"אני יוצא!"

"לאן זה?"

"סשה!"

"מה פגשת אותה שוב?!"

"כן, לא תאמינו.. נפגשתי איתה ברחוב לפני כמה ימים, הלכנו לבית קפה.. היה נחמד, היא נתנה לי את המספר שלה וקבענו להיפגש שוב, אני חייב ללכת"

הוא אמר הכול בנשימה אחת ופתח את דלת הכניסה.

"תהנה!"

מלני צעקה לו שנייה לפני שהוא סגר את הדלת, גיאורג נכנס למכונית ונתן לנהג את הכתובת, כעבור עשר דקות הוא הגיע לבית קפה, ירד מהמכונית וראה דרך את החלון את סשה יושבת בתוך, הוא לקח נשימה עמוקה ונכנס לבית קפה..